Page 339 - KETER TORA
P. 339

‫אגרת הגר"א‬

‫תוכחת מוסר וזהו יותר מכל התעניתים וסיגופים בעולם‪.‬לד וכל רגע ורגע שאדם חוסם‬
‫פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער‪ .‬ואומר הכתוב מי האיש‬
‫החפץ חיים אוהב ימים וגו' [נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה]‪ .‬ובזה יכופר לו כל‬
‫עון וניצול משאול תחתית כמ"ש שומר פיו (מאכילה ושתיה יתירה) ולשונו (מדברים‬
‫בטלים) שומר מצרות נפשו‪ .‬מות וחיים ביד הלשון‪ .‬אוי למי שממית עצמו בשביל דבור‬
‫אחד‪.‬לה ומה יתרון לבעל הלשון ולכל יש רפואה חוץ כו'‪ .‬והעיקר שלא תדברי בשום‬
‫אדם בשבחו וכל שכן בגנותו‪ .‬כי מה לו לאדם בדבר זרות שוחה עמוקה פי זרות זעום‬

                                                                             ‫ה' יפול שם‪:‬‬

‫ועיקר הגדר בבדידות שלא תצאי ח"ו מפתח ביתך חוצה‪ .‬ואף בבהכ"נ תקצרי מאד‬
‫ותצאי‪ .‬ויותר טוב להתפלל בבית כי בבית הכנסת אי אפשר להנצל מקנאהלו ולשמוע‬
‫דברים בטלים ולשון הרע ונענשין על זה כמה שאמרו אף השומע ושותק כו' וכל שכן‬
‫בשבת ויום טוב שמתאספין לדבר יותר טוב שלא תתפללי כלל‪[ .‬בנוסח א"צ נוסף‬
‫כאן‪ :‬השמרו לכם שתשבו במסבתם‪ ,‬הרחק מן הכיעור‪ ,‬ותשבי בבהכ"נ בהתבודדות‬

 ‫לד וללומדי תורה יעויין בכתר ראש להגר"ח מוולאז'ין אות קל"ג בשם הגר"א וז"ל‪:‬‬
‫תשובה להנכשל בעון קרי כמעט בפשע ר"ל‪ ,‬הוא כשעוסק בתורה אין צריך לדאוג‬
‫כלל‪ ,‬וכזה שאל מרבו הגר"א ז"ל‪ ,‬והראה לו מאמר בתיקונים ובספרי מוסר המחמירים‬
‫מאוד בענין הזה שצריך לסבול יסורים קשים ומרודים כמות‪ ,‬ואין תקנה כי אם במיתה‬
‫ממש‪ ...‬אבל בסוף המאמר בתיקוני זוהר נמצא דבר טוב למבין שכתב בתיקון כ"א וכ"ב‬
‫אבל אורייתא אורך ימים בימינה כו'‪ ,‬פי' שמצלת מן המיתה‪ ,‬ובשמאלה עושר וכבוד‪,‬‬

          ‫שמצלת מן היסורים קשים כמיתה‪ .‬והספרי מוסר לא הביאו זאת וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫שהוא גדול וטוב מכל הסיגופים לעסוק בתורה וגמ"ח‪ ...‬ובזה יכופר עונו‪[ .‬משלי פרק ט"ז‬

                                                                                     ‫פס' ו' אבן שלמה פרק ד' אות כ']‬

‫ודרכו של רבינו הגר"א לפסוק מעשה התשובה לבעלי התשובה ביגיעת לימוד התורה‬
        ‫ומניעת הדבור במקום תענית‪[ .‬תלמיד הגר"א הג"ר ישראל משקלאו‪ ,‬מובא בספר בית יעקב]‪.‬‬

                 ‫לה על לשון הרע‪ ,‬בעולם הבא שריפה‪[ .‬אדרת אליהו דברים פרק ל"ב פס' י"ז]‬

‫לו גם יקרה מסבת הקנאה‪ ,‬שבכל יום ויום יתאמץ לבבו עד אשר יגיע אל שערי מות‪...‬‬
       ‫לכן אמר – 'ופותה תמית קנאה'‪ ,‬ר"ל המתפתה ימות מקנאתו‪[ .‬איוב פרק ה' פס' ב']‬

                                                       ‫‪339‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344