Page 230 - 919-מוכן

‫‪229‬‬

‫וילדיהם‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נקודת המוצא של הפסיקה בעבר‬
‫בנוגע להורים שהדין הדתי‪-‬יהודי חל עליהם הייתה כי‬
‫האב הוא זה שחב במזונות ההכרחיים של ילדיו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בהליך שהתקיים בפנינו מסר היועץ המשפטי לממשלה כי‬
‫עמדתה העדכנית של מועצת הרבנות הראשית היא כי‬
‫קיימת מחלוקת פוסקים באשר לשאלה האם החיוב‬
‫במזונות ילדים בגילאי ‪ 15-6‬הוא מדין צדקה‪ ,‬ולכן חל על‬
‫שני ההורים‪ ,‬או מכוח תקנת תש"ד‪ ,‬ולכן חל על האב‬
‫בלבד בכל הנוגע למזונות ההכרחיים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כפי‬
‫שהסביר חברי‪ ,‬מועצת הרבנות הראשית לא הכריעה בין‬
‫גישות אלה וקבעה כי היושבים בדין יכריעו בעניין לפי‬
‫שיקול דעתם‪ ,‬תוך התחשבות ביכולותיה הכלכליות של‬
‫האם‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬עלינו לפנות לתפיסות הצדק‬
‫והשוויון הכלליות של השיטה המשפטית במטרה להכריע‬
‫בשאלה של אופן חלוקת המזונות בכל הנוגע לילדים‬
‫בגילאי ‪ 15-6‬המצויים במשמורת משותפת של הוריהם‬
‫(ראו גם‪ :‬פסק דיני בבע"מ ‪ 9606/11‬עזבון המנוח פלוני‬

‫נ' פלוני (‪.))20.5.2013‬‬