Page 27 - 919-מוכן
P. 27

‫‪26‬‬

         ‫ואינה מוגבלת‪ ,‬איפוא על ידי ההיקף‬
         ‫המצומצם של דיני צדקה‪ .‬תקנות‬
         ‫הרבנות הראשית באה להעלות את‬
         ‫גיל הילדים‪ ,‬שהאב חייב במזונותיהם‪,‬‬
         ‫ולא מדין צדקה לעניים‪ ,‬אלא מדין‬
         ‫חובת האב למזונות בניו ובנותיו;‬
         ‫שכל המונע עצמו או משתמט מזה‪,‬‬
         ‫הרי הוא חוטא לגבי ילדיו והורס חיי‬
         ‫המשפחה בישראל‪ ,‬ואסור לו לאב‬
         ‫לנער את חצנו מחובה אבהית זו‬
         ‫ולהטילה על הציבור או על האם"‬
         ‫(תיק ‪ 1/15/707‬אוסף פסקי דין של‬
         ‫הרבנות הראשית לארץ‪-‬ישראל‬
         ‫(בעריכת זרח והרפהטיג)‪ ,‬קמ"ח בעמ'‬

                                   ‫ק"נ (התש"ז))‪.‬‬

‫הנה כי כן‪ ,‬באותה נקודת זמן פירש בית הדין הרבני‬
‫הגדול את תקנת תש"ד כמטילה על אב חובה משפטית‬
‫עצמאית גמורה – שמקורה אינו בדיני הצדקה – להבטיח‬
‫את מזונות ילדיו לאחר גיל ‪ 6‬ועד לגיל ‪ .15‬לפי פרשנות‬
‫זו‪ ,‬התקנה שינתה מן הדין הנוהג שכן עתה הפכה החובה‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32