Page 23 - 919-מוכן
P. 23

‫‪22‬‬

         ‫"באושא התקינו שיהא אדם זן את‬
         ‫בניו ואת בנותיו כשהם קטנים"‬

                        ‫(כתובות‪ ,‬דף מ"ט‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬

‫מכאן למדו כי באושא הותקנה תקנה שחייבה את‬
‫האבות במזונות ילדיהם מגיל ‪ 6‬ועד לגיל מצווה – הוא‬
‫גיל ‪ 12‬לבנות ו‪ 13-‬לבנים‪ .‬ואולם‪ ,‬לעניין כפיית החובה‬
‫הבחינה הגמרא בין אבות אמידים לבין אבות שאינם‬
‫אמידים‪ ,‬ונקבע כי אין לכפות את החובה בגילאים‬
‫האמורים – למשל על ידי ירידה לנכסי האב – על אב‬
‫שאינו אמיד; וכי כל שניתן לעשות נגד אב שאינו מקיים‬
‫חיובו הוא להפעיל כלפיו אמצעים של לחץ חברתי‬
‫ומוסרי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם האב אמיד ייכפה עליו החיוב‬
‫לפי דיני כפיית "הצדקה" (עניין פורטוגז‪ ,‬בעמ' ‪455-‬‬
‫‪ ;454‬שאוה‪ ,‬בעמ' ‪ ;274‬שרשבסקי‪ ,‬בעמ' ‪.)383-382‬‬
‫להלן נרחיב אשר לטיבו של חיוב הצדקה‪ ,‬אך נאמר כבר‬
‫עתה כי דיני כפיית הצדקה משמיעים כי החיוב ייאכף‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28