Page 31 - הבחירה בחיים - ספר
P. 31
סטרחוביצה אחרי המלחמה...
"הדירה של אדש בלודג' היתה מרכזית וכל מי שניצל הגיע אליה .קורנווסר ואשתו חנה ,ופייגלה,
אחותה התאומה ,ש"רדפה" אחרי משה וגם משה ואני הגענו לסטרחוביצה .אדש בחר להישאר
בלודג' .לא ידענו על האיום של הפולנים על היהודים החוזרים לביתם .רצינו לחזור לבית שלנו
ולחיים שחיינו לפני המלחמה ,אך בסופו של דבר לא עשינו זאת .המבוגרים שכרו דירת שני
חדרים ובה גרנו .לא היה מה לאכול .פייגלה וחנה עבדו כתופרות ואני הייתי מבשלת .לקורנווסר
ולחנה לא היו ילדים.
ידעתי שלפני שגורשנו למחנה ,אמא ואבא נתנו את המצעים שבזמנו היו דבר יקר ואת השעון
העתיק – לרופא השיניים .כשבאנו לרופא השיניים ,ששמח מאד לראות אותי וקרא לי פלוטקה,
אמרתי לו שיחזיר את השעון וגם את הכסף שאבא פנחס השאיר אצלו .הוא אמר שאבא לקח את
הכל .הצבעתי על שעון הקיר ואמרתי לו שזה השעון שלנו ,אז פייגלה קפצה על הכסא ולקחה
את השעון .מכרנו אותו והיה לנו מה לאכול במשך כמה שבועות.
ב 1945-אחרי המלחמה ,אשתו של מפקד מחנה העבודה בסטרחוביצה ומשפחתה חזרו לעיירה
יחד עם משפחת וולפוביץ .הפולנים נכנסו בלילה והרגו את האמא ואת שני ילדי משפחת
וולפוביץ ,וגם את אשתו של מפקד המחנה .ביתו של מפקד היודנראט נורתה 7כדורים אך
הצילו את חייה והיא עברה לאחר מכן לגור בקנדה.
יהודים נוספים שניצלו חזרו לעיירה לחפש בני משפחה .הם הגיעו למאדאם אודמסקה ,שהסתירה
אותי בתחילת המלחמה ושם חיכה להם מכתב מדוד משה (אחיה של אמא רחל) ובו היה כתוב,
שעדיף שיסתלקו מהעיירה כמה שיותר מהר ויגיעו ללודג'.
גם אבא פנחס הגיע לסטרחוביצה כדי לחפש את המשפחה .משהבין שהמשפחה לא נמצאת
בעיירה ,הלך לבית המשפחה בניסיון למצוא דברי ערך שהסתיר .הוא לקח איתו שוטר כי חשש
מלינץ' של הפולנים .הוא מצא את אלבומי התמונות אך דברי הערך לא היו .הדבר היחידי שמצא
הוא טבעת הנישואין של אמא שהוסתרה בין דפי אלבום תמונות .לאחר שראה שלא נותר לו
דבר בסטרחוביצה חזר ללודג'.
״לאחר מה שקרה עם רופא השיניים והידיעות על מה שקורה ליהודים שחוזרים לבתיהם,
החלטנו לעזוב את סטרחוביצה ולחזור בחזרה ללודג'".
31
