Page 10 - חוברת על"ה מס' 18

‫המתפללים ובין שלוש גומחות מעוגלות (אפסיסים)‬ ‫טוב‪ .‬בחצר המבנה‪ ,‬התגלו בור מים מטויח וגת קטנה‬
‫המכוונות למזרח‪ .‬בחלקה הדרומי של הכנסייה‪ ,‬הותקנו‬ ‫ששימשה את בעל האחוזה לייצור יין‪ .‬בשולי הגבעה‪,‬‬
‫פתחים לחדרי ספח‪ ,‬שהתבססו על חדרי בית האחוזה‬ ‫התגלו מתקני תעשייה חקלאיים ששימשו‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬
‫הרומי‪ .‬חדרי הספח שימשו את אנשי הדת שבכנסייה‬ ‫את בעל האחוזה ומשפחתו‪ .‬בהם גיתות‪ ,‬בורות מים‬
‫ובמנזר‪ .‬ברחבי הגבעה‪ ,‬התגלו מתקופה זו מתקנים‬ ‫ובריכות מטויחות‪ ,‬מקווה טהרה‪ ,‬קירות חקלאיים וטרסות‬
‫חקלאיים רבים‪ ,‬מחצבות ובריכות מים‪ ,‬קברי מקמר‪,‬‬ ‫לגידולי שדה‪ .‬בשוליה המערביים של הגבעה‪ ,‬התגלתה‬
‫דרכים חצובות ובנויות ומדרגות חצובות שהובילו משולי‬ ‫מחצבת אבן גדולה ששימשה לחציבת אבני בנייה‬
‫גדולות לבניית המבנה המרשים בראש הגבעה‪ .‬בקצה‬
‫הגבעה אל מבנה הכנסייה שבראשה‪.‬‬ ‫המחצבה‪ ,‬התגלתה מערת קבורה משפחתית ובה כוכי‬
‫קבורה חצובים‪ .‬זו שימשה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לקבורת בעל‬
‫במרחב שוהם‪ ,‬התגלו כנסיות ומנזרים רבים מאותה‬ ‫האחוזה ובני משפחתו‪ .‬בחזית המערה‪ ,‬הותקנה אבן גולל‬
‫תקופה שבה התקיימו הכנסייה והמנזר שבגבעה‪ ,‬ונראה‬ ‫אופיינית לתקופה הרומית‪ .‬בית האחוזה הוא חלק ממערך‬
‫כי האתר שימש חלק ממערך כנסיות ומנזרים שנבנה‬ ‫בתי חווה ואחוזות שהתקיימו במרחב בתקופה הרומית‪,‬‬
‫לאורך הדרך המובילה מלוד לאפק ומחוף הים לירושלים‬ ‫ונראה כי במקום התגורר איש עשיר שהתפרנס מענפי‬

‫ניכרת ירידה בהיקף ההתיישבות באתר בתקופה‬ ‫חקלאות שונים שהתאפשר לגדל ולייצר באתר‪.‬‬
‫האסלאמית הקדומה‪ ,‬ונראה כי תושבי האתר התיישבו‬
‫אז בראש הגבעה ובשוליה המערביים‪ .‬כן ניכרים שינויים‬ ‫מחצבת האבן ומערת הקבורה‬
‫במבנה הכנסייה שבראש הגבעה מתקופה זו‪ ,‬ונראה כי‬ ‫צילום‪ :‬י מרמלדטיין רשות העתיקות‬
‫באותו זמן לא שימשה בית תפילה אלא הוסבה לשימוש‬
‫תעשייתי‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬נבנה בית בד באחד מגומחות‬ ‫ניכר כי בתקופה הביזנטית חלו תנופת התיישבות באתר‬
‫הכנסייה‪ ,‬וניכרת בניית קירות פנימיים המבטלים‬ ‫ושינוי באופיו‪ .‬אלו באים לידי ביטוי בהרחבת בית‬
‫את מבנה החלל המרכזי של בית התפילה‪ .‬ייתכן‬ ‫האחוזה בראש הגבעה ובהתפתחות מתקני החקלאות‬
‫שכלל המבנה חולק לחדרי משנה באמצעות סתימת‬ ‫ומערכת הדרכים והמדרגות שבאתר‪ .‬נראה כי תושבי‬
‫פתחים ופתיחת חדשים‪ .‬ברצפת הפסיפס הצבעונית‪,‬‬ ‫האתר הושפעו מתהליכים דתיים שהתרחשו ברחבי‬
‫ניכרת תופעה של השחתה מכוונות של מדליונים‪.‬‬ ‫האימפריה הביזנטית ובמרחב ארץ ישראל בתקופה‬
‫ייתכן שהם נשאו דמויות אדם או חיות‪ ,‬שהשחתתן‬ ‫זו ובחרו להוסיף למבנה המרכזי שבראש הגבעה בית‬
‫הייתה תופעה שכיחה בתקופה האסלאמית‪ .‬ניכר כי‬ ‫תפילה נוצרי – כנסייה‪ .‬הכנסייה נבנתה בדגם בזיליקני‪,‬‬
‫האתר ננטש בסופה של התקופה האסלאמית‪ ,‬כפי‬ ‫שרווח בתקופה זו במרחב‪ ,‬וככל הנראה שימשה חלק‬
‫שאירע באתרים נוספים במרחב‪ ,‬כנראה לאחר רעידת‬ ‫ממערך של מנזר מקומי‪ .‬מבנה הכנסייה כלל חצר‬
‫האדמה של שנת ‪ .747‬נראה כי האתר לא יושב מחדש‬ ‫מרוצפת פסיפס שבמרכזה בור מים לרווחת המבקרים‪,‬‬
‫מבואת כניסה (נרטקס) וחזית מרשימה הכוללת שלושה‬
‫החל משנת ‪ ,2022‬החלה רשות העתיקות בשיתוף מועצת‬ ‫פתחים ומשקוף אבן גדול‪( .‬המשקוף נמצא באתר ואפשר‬
‫שוהם‪ ,‬קרן קיימת לישראל‪ ,‬תלמידי הסביבה ומתנדבים‬ ‫להתרשם ממנו)‪ .‬שלושת הפתחים מובילים לחלל תפילה‬
‫מהקהל הרחב‪ ,‬בעבודות אימוץ וטיפוח באתר‪ .‬העבודות‬ ‫המחולק לאולם מרכזי ולשני אולמות תווך (סיטראות)‬
‫כללו הסרת צמחייה‪ ,‬ניקוי והסדרה של מבנה הציבור‬ ‫על ידי שני טורי עמודים‪ .‬העמודים שרדו באתר‪ .‬בחזית‬
‫שבראש הגבעה ושל מתקני החקלאות המרכזיים שברחבי‬ ‫הכנסייה‪ ,‬נבנתה במה והותקן עליה סורג שהפריד בין‬
‫הגבעה‪ ,‬הסדרת שביל מעגלי המאפשר טיול מעגלי על‬
‫בסיס שביל ישראל ועבודות שימור ראשוניות לטיפול‬
‫בפסיפסים ובקירות המבנים העתיקים שנחשפו בעבר‬

‫*לצפייה בפעילות אימוץ האתר‪:‬‬

‫‪.https://www.youtube.com/watch?v=3tRUCNTMD0k‬‬

‫בחודש האחרון‪ ,‬החלה חפירה חינוכית בראש הגבעה‪.‬‬
‫זאת לאחר ארבעים שנה שבהן האתר עמד חשוף לפגעי‬
‫הזמן‪ ,‬נזנח ונשכח‪ .‬מטרת החפירה היא לחבר את תושבי‬
‫שוהם והסביבה למורשת המקומית שלהם‪ ,‬להשלים את‬
‫חשיפת המבנה ולאפשר הבנה באילו תקופות שימש‬

‫‪10‬‬