Page 9 - חוברת על"ה מס' 18

‫ביקור מפתיע בחורבה‬ ‫לגעת בעבר‬
‫נשכחת – חורבת אל בירה בשוהם‬

‫גלעד שטרן* ויאיר עמיצור**‬

‫אם נסעתם בכביש ‪ 6‬בין מחלף‬

‫נחשונים למחלף בן שמן או אם‬

‫צעדתם בשביל ישראל במקטע‬

‫שבין חורבת תנשמת לאלעד‪,‬‬

‫רצפת הפסיפס הצבעונית צילום‪ :‬גלעד שטרן רשות העתיקות‬ ‫ודאי שמתם לב להתרחשות‬
‫ולפעילות המתקיימת בגבעה‬

‫שרידי יישוב עתיק‪ .‬בין השנים ‪ ,1982-1975‬נסקרה‬ ‫שוממה מכוסה צמחייה סמוך‬

‫החורבה במסגרת סקר "מפת לוד"‪ ,‬וזוהו שרידי יישוב‬ ‫לאזור התעשייה שוהם‪ .‬על גבעה‬

‫ומתקנים בראש הגבעה ובשוליה‪ .‬אלו תוארכו לתקופה‬ ‫זו‪ ,‬ממוקמת חורבה עתיקה‪ ,‬ובה‬

‫הרומית עד התקופה האסלאמית‪ .‬בשנים ‪,1984-1980‬‬ ‫התגלו שרידים מהתקופה הרומית‬

‫קיימה משלחת מאוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בניהולם של‬ ‫ועד התקופה האסלמית – חורבת‬

‫פרופ' שמעון דר ופרופ' זאב ספראי‪ ,‬חפירה ארכיאולוגית‬ ‫אל בירה‪.‬‬

‫באתר‪ .‬החפירה התמקדה בראש הגבעה ובשוליה‬

‫והעלתה כי במקום התקיים יישוב עשיר בין התקופה‬

‫חורבת אל בירה נמצאת כקילומטר וחצי מצפון לאפיקו הרומית לתקופה האסלאמית‪ .‬בשנים ‪ 2013‬ו‪,2017-‬‬

‫של נחל בית עריף‪ ,‬בשטח גבעות הגיר של השפלה קיימה רשות העתיקות בניהולו של ענאן עזב חפירת‬

‫הנמוכה ושל שפלת לוד‪ .‬לאורך שנים‪ ,‬נערכו חפירות הצלה בשולי הגבעה‪ .‬התגלו בה מבני תעשייה‪ ,‬בורות‬

‫וסקרים רבים בסביבתה‪ ,‬והתגלו בהם שרידי יישובים מים ומחצבות אבן‪ .‬בחפירות שהתקיימו באתר במרוצת‬

‫כפריים קטנים‪ ,‬חוות חקלאיות‪ ,‬מתקנים רבים‪ ,‬קברים‪ ,‬השנים‪ ,‬התגלו שלושה שלבי התיישבות מרכזיים‪:‬‬

‫מחצבות‪ ,‬חציבות ומדרגות עיבוד‪ ,‬המתוארכים למן בתקופה הרומית (מאות ג'‪-‬ד' לסה"נ)‪ ,‬בתקופה הביזנטית‬

‫תקופת הברזל השנייה ועד התקופה האסלאמית (מאות ה'‪-‬ו' לסה"נ) ובתקופה האסלאמית הקדומה (מאות‬

‫הקדומה‪ 1.‬על פי הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות ז'‪-‬ח' לסה"נ)‪.‬‬

‫בתקופה הרומית‪ ,‬עמד בראש הגבעה בית אחוזה גדול‬ ‫שנערכו באתר ובסביבתו‪ ,‬נראה כי היישוב שהתקיים‬
‫ומרשים‪ .‬שרידיו ניכרים בפני השטח‪ .‬בית האחוזה כלל‬ ‫במקום השתרע על שטח של כשלושים דונם על‬
‫מבנה גדול בנוי אבני גזית גדולות ובו רצפות פסיפס‬ ‫הגבעה הטרשית‪ ,‬ואילו השטח החקלאי השתרע‬
‫לבנות וחדר ובו רצפת פסיפס צבעונית המורכבת‬
‫בשוליה המערביים של הגבעה‪.‬‬

‫חורבת אל בירה זוהתה לראשונה על ידי ה‪( PEF-‬הקרן משישים (!) מדליונים הנושאים ציורי כלניות‪ ,‬עלי‬

‫לחקר ארץ ישראל)‪ .‬בזיהוי צוין כי בגבעה נמצאים קיסוס וצורות גיאומטריות‪ .‬רצפה זו השתמרה במצב‬

‫*גלעד שטרן הוא רכז בכיר במרכז חינוכי קהילתי במרחב מרכז‪ ,‬רשות העתיקות‬
‫**יאיר עמיצור הוא מנהל המרכז החינוכי קהילתי במרחב מרכז ומנהל החפירה הקהילתית באל בירה‬

‫‪1‬ראו‪ :‬גופנא ובית‪-‬אריה‪ ,‬תשנ"ז; עזב‪ 2013 ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪9‬‬