Page 57 - חוברת על"ה מס' 18
P. 57

‫חורף‪ ,‬עונת גשמים ‪-‬‬                                                                                                                                                       ‫מקומות ומקורות‬
                   ‫האומנם?‬

                                                 ‫ד"ר שרה'לה אורן*‬

       ‫ֵֵאיְך יֹו ַַד ַַעת ָָהרּו ַַח ָָלֵֵצאת ַַלֶֶּדֶֶרְך‬               ‫חג החנוכה וימי החורף מתכתבים היטב זה‬
          ‫ְְּב ִִדּיּוק ְ ְּכֶֶׁשּמּוָָכִִנים ָָה ֲֲעָָנִִנים?‬            ‫עם זה וכן עם הכריסטמס הנוצרי‪ ,‬החל כמעט‬
         ‫ֵֵאיְך יֹו ֵֵד ַַע ַַהֶֶּגֶֶׁשם ֵ ֵּכיַַצד ָָלֶֶר ֶֶדת‬           ‫במקביל‪ .‬החורף הישראלי נמשך כשלושה‬
          ‫ְְּב ִִדּיּוק ַַעל ַַהָ ָּׂשדֹות ְְוַַהַַּגִִּנים?‬              ‫חודשים‪ .‬זו העונה הגשומה במעגל השנה‪,‬‬
                                                                          ‫עונה שבה זרעי הצמחים החד שנתיים‬
     ‫ֶֶזה ַַהֹ ֹחֶֶרף ַ ַּכּמּוָָבן ְְמ ַַסֵֵּדר ַַּת' ִִעְְנ ָָיִִנים‬    ‫והגיאופיטים‪ 1,‬בעלי איבר אגירה תת קרקעי‬
          ‫ֶֶזה ַַהֹחֶֶֹרף ִִּבְְכבֹודֹו ּוְְב ַַעְְצמֹו‪.‬‬                  ‫(רקפת‪ ,‬כלנית‪ ,‬נרקיס ועוד)‪ ,‬מתעוררים‬

  ‫(מתוך‪ :‬רוחהף רדסמ ת'נעיינים ‪ /‬דתיה בן רוד)‬                                             ‫לחיים‪ ,‬והארץ רווה מים משמיים‪.‬‬

‫גשם צילום‪ :‬נאות קדומים‬                                                  ‫המילה ֹ ֹח ֶֶרף המופיעה במקרא‪ ,‬למשל בפסוק‬
                                                                        ‫" ַַק ִִיץ ָָוֹחֹ ֶֶרף ַַאָּתּ ה ְְי ַַצ ְְרָּתּ ם" (תהלים עד‪ ,‬יז)‪ ,‬מדגישה‬
‫חנה ואפרים הראובני‪ ,‬הוריו של נגה‪ ,‬מייסד נאות קדומים‪2,‬‬                   ‫כי אבותינו הגדירו שתי עונות בשנה‪ .‬הצירוף‬
‫עלו לארץ מאוקראינה (ב‪ )1906-‬בעלייה השנייה‪ .‬כחלק‬                         ‫ַַק ִִיץ ָָוֹחֹ ֶֶרף מופיעים גם בברית שכרת אלוהים עם‬
‫מהמאמץ שלהם לתרום להתערות נכונה ואמיתית‬                                 ‫בני האדם לאחר סיפור המבול‪ ,‬ברית המבטיחה‬
‫של עם ישראל בארצו‪ ,‬הם עסקו גם בגיבוש השפה‬                               ‫להגן על העולם בכל זמן‪ֹ ֹ" :‬עד כל ְְיֵֵמי ָָה ָָא ֶֶרץ ֶֶז ַַרע‬
‫העברית‪ ,‬שנזקקה להתחדשות ולהתאמה‪ .‬בין המילים‬                             ‫ְְו ָָק ִִציר ְְוֹ ֹקר ָָוֹ ֹחם ְְו ַַק ִִיץ ָָוֹחֹ ֶֶרף ְְויֹום ָָוַַל ְְיָָלה ֹלא ִִיְׁשֹּׁבּתּו"‬
‫והמושגים שבהם טיפלו‪ ,‬היו גם ' ְְס ָָתו 'ו'ֹחֹ ֶֶרף'‪ .‬לדעתם‪,‬‬             ‫(בראשית ח‪ ,‬כב)‪ .‬אולם‪ ,‬רבים מאיתנו יפרטו ארבע‬
‫חל במהלך הדורות בלבול בשימוש בשתי מילים אלו‪.‬‬                            ‫עונות בארצנו או לפחות שתי עונות עיקריות‪ ,‬קיץ‬
‫הם גרסו כי ' ְְס ָָתו' בעברית היא מילה המייצגת את עונת‬                  ‫וחורף‪ ,‬ושתי עונות מעבר‪ְְ ,‬ס ָָתו ְְוָָא ִִביב‪ .‬מסתבר כי‬
                                                                        ‫תחום שמות העונות יכול עוד להסתבך כאשר‬
‫הגשמים‪ ,‬זאת במקביל למילה הערבית 'ִׁשׁ י ָָתא' (شتاء)‪,‬‬                   ‫מנסים לרדת למשמעות ולמקור של כינויי העונות‪.‬‬

‫המבטאת חורף‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ציינו הראובנים את החורף‬
‫העברי כמבטא את סוף הקיץ‪ ,‬תקופה המייצגת את שיא‬
‫יובש האדמה המתמשך זה זמן‪ .‬המונח 'ֹחֹ ֶֶרף' מזכיר את‬
‫הכינוי 'ָָח ִִריף' שהעניקו הערבים לחצב‪ ,‬צמח המאפיין‬
‫תקופה זו‪ .‬ייתכן כי המילה 'ֹ ֹח ֶֶרף' נגזרה מחרבה‪ ,‬יובש‪,‬‬
‫מצב המאפיין את שלהי הקיץ‪ .‬במקרה זה‪ ,‬חל חילוף‬
‫של האות ב' באות פ' בהיות שתיהן אותיות שפתיות‬
‫המתחלפות לעיתים‪ .‬בתרגום אונקלוס לחמשת חומשי‬

                                                                                                  ‫*מדריכה בכירה בנאות קדומים‪.‬‬
                 ‫‪1‬גיאופיטים‪ :‬צמחיים בעלי איברי אגירה תת קרקעיים‪ .‬המילה מורכבת מגאיה – אלת האדמה‬

                                                                           ‫במיתולוגיה היוונית‪ ,‬ופיטוס‪ ,‬שהוא צמח ביוונית‪.‬‬
    ‫‪2‬אות קדומים – השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל‪ .‬השמורה ממוקמת בחבל מודיעין‬

        ‫ושמה לה למטרה לשקף את נופי הארץ בכתובים ואת הכתובים בנופי הארץ‪https://www.n-k.org.il :‬‬

‫‪57‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62