Page 60 - חוברת על"ה מס' 18
P. 60
אני מבין את הרישא ,שתהא שנה גשומה ,אבל מה ונקנח במקור נוסף בהקשר לחג הסוכות ,אותו חגגנו
פירוש מה שכתוב בסיפא ,שלא תשמע לתפילתם של לא מזמן:
עוברי דרכים? "ָּכּ ל ִׁשׁ ְְב ַַעת ַַהָּיִִּמים ָָא ָָדם עֹוֶׂשׂ ה ֻֻסָּכּ תֹו ֶֶק ַַבע ּו ֵֵביתֹו ֲֲע ַַראי.
ָָי ְְרדּו ְּגָּׁשִִׁמיםֵֵ ,מ ֵֵאיָָמ ַַתי ֻֻמָּתּ ר ִִלָּפּ נֹות? ִִמֶּׁשִּׁתְְּס ַַרח ַַהִּמְְּקָּפּ ה.
בתהלים נאמרָָ " :קרֹוב ְְיה ָָוה ְְלָָכל ֹקֹ ְְר ָָאיו ְְלֹ ֹכל ֲֲאֶׁשׁ ר ִִי ְְק ָָר ֻֻאהּו ָָמְׁשׁ לּו ָָמָׁשׁ לְְ ,לָָמה ַַהָּדָָּבר ּדֹוֶֶמה? ְְל ֶֶע ֶֶבד ֶׁשָּׁבּ א ִִלְְמֹ ֹזג ּכֹוס
ֶֶב ֱֱאֶֶמת ְְרצֹון ְְי ֵֵר ָָאיו ַַי ֲֲעֶׂשׂ ה ְְו ֶֶאת ַׁשׁ ְְו ָָע ָָתם ִִיְׁשׁ ַַמע ְְויֹוִׁשׁ י ֵֵעם"
(קמה ,יח) .יש הבטחה מאת ה' שאם נתפלל באמת ,הוא ְְל ַַרּבֹוְְ ,וָׁשׁ ַַפְך לֹו ִִקיתֹון ַַעל ָּפּ ָָניו( ".סוכה ב ,ט)
ישמע את שוועתנו ויושיענו .אמרנו שבשמיני עצרת משמואל למדנו שגשם שיורד אחרי פסח אינו לברכה,
רק מזכירים גבורות גשמים .מתחילים לשאול ,לבקש, מכאן אנו למדים שגם גשם היורד מוקדם מידי ,בחג
גשמים רק מז' במר חשוון ,למה אנחנו מחכים? במשנה הסוכות ,נמשל לכוס מים שה' שופך בפנינו .משלושת
המקורות ,אנחנו למדים שלא די להתפלל על גשמים,
כך גם מופיע אצל פרשנים אחרים :יש עת
לגשמי ברכה ,גשם שמבחינה חקלאית צריך להתפלל שירדו לברכה.
מיטיב עם הגידולים :גשם ראשון לאחר נחזור לספר דבריםְְ " :וָָנ ַַתִּתּ י ְְמַַטר ַַא ְְר ְְצֶֶכם ְּבִּעּתֹו יֹו ֶֶרה
הזריעה ואחרון סמוך לקציר השעורים. ּוַַמְְלקֹוׁש" .רש"י ,גדול מפרשי התלמוד והתורה ,פירש:
יש גם זמנים אידיאליים לירידת גשמים "בעתו – בלילות ,שלא יטריחו אתכם .דבר אחר :בעתו – בלילי
במהלך השבוע והיממה לנו כבני שבתות ,שהכל מצויין בבתיהם .יורה – היא רביעה הנופלת
אדם ,כדי שנוכל ליהנות מהגשמים לאחר הזריעה ,שַַמ ְְר ָָוה את הארץ ואת הזרעים .מלקוש –
וכדי שההתנהלות היומיומית שלנו רביעה היורדת סמוך לקציר ,למלאות התבואה ב ַַקֶֶשּׁיָָה".
לא תיפגע .גשמי ברכה כאלה יורדים כך גם מופיע אצל פרשנים אחרים :יש עת לגשמי ברכה,
בלילות ובלילי שבתות ,שאז אנחנו גשם שמבחינה חקלאית מיטיב עם הגידולים :גשם
מצויים בבתים ,והגשמים יורדים ראשון לאחר הזריעה ואחרון סמוך לקציר השעורים.
ומרווים את האדמה ואת הצומח בלי יש גם זמנים אידיאליים לירידת גשמים במהלך השבוע
והיממה לנו כבני אדם ,כדי שנוכל ליהנות מהגשמים
לפגוע בשגרה וכדי שההתנהלות היומיומית שלנו לא תיפגע .גשמי
ברכה כאלה יורדים בלילות ובלילי שבתות ,שאז אנחנו
במסכת תענית כתוב" :בשלשה במרחשון שואלין את מצויים בבתים ,והגשמים יורדים ומרווים את האדמה
הגשמים .רבן גמליאל אומר :בשבעה בו ,חמשה עשר
יום אחר החג ,כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" ואת הצומח בלי לפגוע בשגרה.
עניין הגשם מהותי כל כך שהכוהן הגדול ,האיש הקדוש
(תענית א ,ג). ביותר ,אחרי שנכנס פעם בשנה למקום הקדוש ביותר,
קודש הקודשים ,ביום הקדוש ביותר ,יום הכיפורים,
גשם הוא ברכה ,אבל אם עולי הרגלים יצטרכו להתפלש התפלל וביקש" :יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי
בבוץ בדרכים במסעם חזרה לביתם ,יש חשש גדול שלא אבותינו ,שאם תהיה שנה זו שחונה תהא גשומה .ולא
ירצו לחזור על החוויה המפוקפקת הזאת בשנה הבאה. יסור שבט מיהודה .ולא יהיו עמך בית ישראל צריכים זה
לכן כל עם ישראל ממתין עד שאחרון עולי הרגלים לזה לפרנסה .ואל תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
לתפילה זו יש תוספת מעניינת בנוסח אשכנז" :ועל אנשי
ישוב לביתו ,ורק אז שואלים גשמים בתפילה. השרון היה אומר ,יהי רצון מלפניך ה' ...שלא יעשו בתיהם
קבריהם ".תוספת זו לתפילה היא עדות קדומה להצפות
רואים מכך שעוברי דרכים ממש סובלים מגשמים, שהתרחשו באזור השרון בשנים גשומות במיוחד.
וחזקה שבכל זמן נתון ביממה ,אדם כלשהו יהיה בדרכים.
החשש הוא שכשירד גשם ,בצר לו ,יתפלל אותו עובר שלולית שנקוותה אחרי הגשם הראשון ביער חדרה
דרכים מעומק ליבו שייפסקו הגשמים .כנגד עוברי צילום :ביה"ס אדנים חדרה ,מתוך אתר פיקיויקי
דרכים אלו ,הכוהן הגדול מתפלל "שלא ישמע תפילתם
של עוברי דרכים" .צורכי הציבור קודמים לתפילתם של
עוברי דרכים (וגם לתפילתם של אנשי השרון).
נייחל – בנוסף לחזרתם של כל החטופים ,להחלמתם של
כל הפצועים ,לשמירתם של כל הלוחמים ,לתנחומים
לכל המשפחות השכולות ולסיום המלחמה הרב חזיתית
בניצחון ובשלום – שהשנה תהיה גשומה ומבורכת,
שהגשם ירד בעיתו ובזמנו ,לא טפטופים ולא גשמי זעף,
אלא גשמי רצון ,ברכה ונדבה.
60
