Page 58 - חוברת על"ה מס' 18

‫הראובנים סיכמו את הבלבול שנוצר‪,‬‬ ‫התורה לארמית‪ ,‬מתורגם 'ֹ ֹח ֶֶרף' ל ִִס ְְת ָָוא‪ .‬לדוגמה בפסוק‬
‫לדעתם‪ ,‬בשפה העברית‪" :‬נהפכו אצלנו‬ ‫על אודות הבטחת האל לאחר המבול‪ ,‬מתורגמים " ַַק ִִיץ‬
‫היוצרות באופן מפליא‪ ,‬ו'הסתו' מסמן‬
‫אצלנו וכבר מימים רבים את שלהי דקיטא‬ ‫ָָוֹ ֹח ֶֶרף" ל‪ֵֵ "-‬קיָָטא ְְו ִִסת ָָוא" (קיץ הוא קיט בארמית)‪.‬‬
‫ו'החורף' את ימות הגשמים‪ ".‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫התייחסו הראובנים גם לצמח המוכר בשם‬ ‫סתוונית היורה צילום‪ :‬נאות קדומים‬
‫סתונית היורה (‪ ,)Colchicum stevenii‬צמח‬
‫המופיע עם רדת הגשם הראשון‪ .‬כיוון‬ ‫הפעם היחידה שבה המילה סתיו מוזכרת במקרא היא‬
‫שהגשם הראשון מכונה במקרא יורה‪,‬‬ ‫בפסוק הידוע משיר השירים‪ִּ ִ" :‬כי ִִהֵֵּנה ַַהְְּס ָָתו ָָע ָָבר ַַהֶֶּגֶ ֶׁשם‬
‫הם ביקשו לכנות את הצמח בכינוי בר‬ ‫ָָחַַלף ָָהַַלְך לֹו" (שיר שירים ב‪ ,‬יא)‪ .‬לפנינו תקבולת‬
‫יורה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בנו של היורה‪ ,‬זה שהיורה‬ ‫נרדפת‪ ,‬דרך הבעה מוכרת במקרא כאשר החלק הראשון‬
‫מעורר אותו לפרוח‪ .‬בכך ביקשו הראובנים‬ ‫של הפסוק מסביר את החלק השני‪ .‬לפי תקבולת זו‪,‬‬
‫להתנתק מן הסתיו‪ ,‬המצביע‪ ,‬כאמור‪ ,‬על‬ ‫הסתיו שעבר נרדף לגשם שחלף‪ .‬גם בפיוט "ָ ָּכ ַַתב ְְס ָָתיו"‬
‫שפע גשמים המגיעים לאחר הפריחה‬
‫של הצמח‪ .‬גם במשנה מצוינות סתוניות‬ ‫הסתיו מייצג את החורף‪:3‬‬
‫כפירות חורף שאינם מתוקים ועל כן‬
‫נהגו להכין מהם חומץ‪" :‬דבש תמרים‬ ‫ָ ָּכ ַַתב ְְס ָָתיו ִִּב ְְדיֹו ְְמ ָָטָָריו ּו ִִבְְר ִִביָָביו‬
‫ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מי‬ ‫ּו ְְב ֵֵעט ְְּבָָר ָָקיו ַַהְְּמ ִִאיִִרים ְְוַַכף ָָע ָָביו‪.‬‬

‫פירות של תרומה"‬ ‫לפנינו תיאור ציורי לפיו מטר ורביבים הם הדיו‪ ,‬הברק‬
‫משמש כעט והענן הוא הכף המחזיקה בעט‪.‬‬
‫כפירות חורף שאינם מתוקים ועל כן נהגו להכין מהם‬
‫חומץ‪" :‬דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר‬ ‫בחוכמת ספר משלי‪ ,‬מצוין‪ֵֵ " :‬מֹחֹ ֶֶרף ָָע ֵֵצל ֹלא ַַיֲֲחֹ ֹרׁש ְְוָ ָׁש ַַאל‬
‫ַַּבָָּק ִִציר ָָו ָָא ִִין" (משלי כ‪ ,‬ד)‪ .‬כלומר‪ ,‬אוי לו לעצל אשר‬
‫כל מי פירות של תרומה" (תרומות יא‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫לא דאג לחרוש בזמן כי בבוא עת הקציר‪ ,‬יבקש לעצמו‬
‫חיטה ומובן שלא ימצא‪ .‬החריש‪ ,‬המכין את האדמה‬
‫עלה תורמוס ההרים בגשם צילום‪ :‬נאות קדומים‬ ‫לזריעה‪ ,‬אינו מתבצע בימות הגשמים‪ ,‬אלא לפניהם‪ ,‬זאת‬

‫נוכל‪ ,‬אפוא‪ ,‬לסכם את המידע כערעור על מוסכמות‬ ‫כדי לנצל את הגשמים להנבטת הזרעים ולהצמחתם‪.‬‬
‫שאנו רגילים בהן וכניסיון להבין כי לעיתים נפלו‬ ‫הראובנים סיכמו את הבלבול שנוצר‪ ,‬לדעתם‪ ,‬בשפה‬
‫שיבושים בהתפתחות השפה המביאים אותנו לטעות‪.‬‬ ‫העברית‪" :‬נהפכו אצלנו היוצרות באופן מפליא‪ ,‬ו'הסתו'‬
‫שיבוש זה מחריג אותנו מן הקשר הטבעי עם שפות‬ ‫מסמן אצלנו וכבר מימים רבים את שלהי דקיטא ו'החורף'‬
‫אחרות‪ ,‬כמו הערבית או הארמית‪ ,‬שהתפתחו באזור‬ ‫את ימות הגשמים‪ 4".‬בהתאם לכך‪ ,‬התייחסו הראובנים גם‬
‫שלנו‪ .‬שפה מדוברת היא חלק מתרבות הצומחת מהיות‬ ‫לצמח המוכר בשם סתונית היורה (‪,)Colchicum stevenii‬‬
‫האדם בסביבתו הטבעית‪ ,‬כפי שטען המשורר שאול‬ ‫צמח המופיע עם רדת הגשם הראשון‪ .‬כיוון שהגשם‬
‫הראשון מכונה במקרא יורה‪ ,‬הם ביקשו לכנות את‬
‫טשרניחובסקי‪ָָ" :‬ה ָָא ָָדם ֵֵאינֹו ֶֶאּ ָּלא ַַקְְר ַַקע ֶֶאֶֶרץ ְְק ַַטָּנּה‪ָָ ,‬ה ָָא ָָדם‬ ‫הצמח בכינוי 'ַַּבר יֹו ֶֶרה' כלומר‪ ,‬בנו של היורה‪ ,‬זה שהיורה‬
‫ֵֵאינֹו ֶֶאּ ָּלא ַּתְּבִִנית נֹוף‪-‬מֹוַַל ְְדּתֹו‪".‬‬ ‫מעורר אותו לפרוח‪ .‬בכך ביקשו הראובנים להתנתק‬
‫מן הסתיו‪ ,‬המצביע‪ ,‬כאמור‪ ,‬על שפע גשמים המגיעים‬
‫לאחר הפריחה של הצמח‪ .‬גם במשנה מצוינות ' ִִס ְְת ָָו ִִנּיֹות'‬

‫‪3‬הפיוט מיוחס לשלמה אבן גבירול‪ ,‬אולם התגלה כי יש ליחס‬ ‫‪58‬‬

‫אותו לשמואל הנגיד‪https://benyehuda.org/read/18578 :‬‬
‫‪4‬הראובני א' וח'‪ ,‬פרשת החצב והיבלית‪ ,‬עמ' ‪.47‬‬