Page 65 - חוברת על"ה מס' 18
P. 65
או טלפון .נמצא עץ זה ביחידים ,בזוגות ובשדרות האיקליפטוס מסתפק במעט ומתחדש מהר ,ואפשר
בכל הנקודות של ראשית ההתיישבות .להבנת סוגיה
זו של הבחירה בו ,עלינו לזכור את החוסר בדרכים להשתמש בענפיו ובגזעיו לקורות .כיוון שממילא
סלולות ,בשלטי הכוונה או במפות באותה תקופה.
כאשר אדם רצה להגיע מנקודה אחת לאחרת ,היה היו משתלות של איקליפטוס ,נלקחו כמה שתילים
הולך בכיוון הכללי ומחפש מרחוק בעיניו איזו נקודת
ציון להתייחס אליה .ביישובים מוסלמיים ,היו אלו לנטיעה באזורים ציבוריים ,כגון ליד הח'אן.
המינרטים של המסגדים ,ביישובים נוצריים – מגדלי
הפעמונים של הכנסיות .ואילו ליהודים (ולטמפלרים), בידינו תיעוד היסטורי מדויק של מועד הנטיעה ושל
שמקומות התפילה שלהם היו צנועים יותר ,לא היו
נקודות ציון כאלו .נטיעת וושינגטוניות מילאה חסר נסיבותיה .בט"ו בשבט של שנת ייסוד המושבה ,יצאו
זה בשנים הראשונות ,עד שהחלו לצוץ מגדלי המים
ילדי בית הספר של פתח תקווה במסע רגלי ארוך
לפרנסתם ,נטעו חלוצי כפר סבא כרמי שקדים.
אך מלחמת העולם הראשונה לא הותירה מהם למושבה הבת ,שם פגשו את יצחק שיינפיין ,מחלוצי
זכר :מכת ארבה ,כריתות עצים בידי הצבא הטורקי
וחורבן המושבה בתום המלחמה מחקו לחלוטין פרק כפר סבא ,ונטעו איתו את העצים .שני העצים שאנו
חקלאי זה .שיקום המושבה נקטע במאורעות תרפ"א,
והתקומה החלה למעשה ב .1923-תחת המנדט רואים ,שלא נכרתו במלחמות ושרדו את צמיחתה
הבריטי ,קמה כפר סבא ושגשגה ותפסה את מקומה
כאחת ממושבות ההדרים הגדולות .פרדסים ניטעו של כפר סבא ממושבה לעיר ,יחגגו בקרוב 120שנים.
סביב המושבה בארבע רוחות שמיים ,וגם במרכז בין
הם מתנוססים לתפארת ליד לשכת ראש העיר וגם
הבתים.
בסמל העירוני.
כנהוג במקומותינו ,ניטעו שורות של ברושים
בגבולות החלקות כשוברי רוח .לימים ,כשבעלי זרעי הוושינגטוניה הובאו לארץ
הפרדסים עקרו את העצים שבחלקות והצמיחו ב 1911-בידי אהרון אהרונסון ,והעץ
במקומם בניינים ,נותרו שורות הברושים על מקומם. נפוץ במהרה בין מושבות היהודים
לעיתים קרובות אפשר לראות שורות ברושים כאלו וגם במושבות הטמפלרים .זהו עץ
בין שני מגרשי חנייה של בנייני מגורים סמוכים .בכל ללא צל ,ולכאורה אין היגיון לנטוע
מקום שבו נמצאת שורה כזו ,נוכל לעצום עיניים אותו .כיוון שצמיחתו מהירה,
הצמרת שלו מתנשאת מעבר
וכמעט להריח את ניחוח הפרדסים. לגובה עינינו שנים ספורות לאחר
נטיעתו .מה שנגלה לנו ברחוב
הוא גזע ישר ולא רחב במיוחד,
הנראה קצת כמו עמוד חשמל
או טלפון .נמצא עץ זה ביחידים,
בזוגות ובשדרות בכל הנקודות
של ראשית ההתיישבות .להבנת
סוגיה זו של הבחירה בו ,עלינו
לזכור את החוסר בדרכים סלולות,
בשלטי הכוונה או במפות באותה
תקופה .כאשר אדם רצה להגיע
מנקודה אחת לאחרת ,היה הולך
בכיוון הכללי ומחפש מרחוק
בעיניו איזו נקודת ציון להתייחס
אליה
אלון התבור בחזית ,כפר סבא הערבית באופק מתוך: מתקופה זו ,ראוי לציין גם את דקלי הוושינגטוניה.
"ארץ ישראל הציורית" צ'רלס וילסון.1881 , זרעי הוושינגטוניה הובאו לארץ ב 1911-בידי אהרון
אהרונסון ,והעץ נפוץ במהרה בין מושבות היהודים
65 וגם במושבות הטמפלרים .זהו עץ ללא צל ,ולכאורה
אין היגיון לנטוע אותו .כיוון שצמיחתו מהירה,
הצמרת שלו מתנשאת מעבר לגובה עינינו שנים
ספורות לאחר נטיעתו .מה שנגלה לנו ברחוב הוא גזע
ישר ולא רחב במיוחד ,הנראה קצת כמו עמוד חשמל