Page 70 - חוברת על"ה מס' 18
P. 70
להימנע מדיבור פנימי שלילי (איזה אידיוט אני ,עכשיו עידוד לפעילות יעילה
כולם ידעו שאני.)... התגובה הראשונית היא ריאקטיבית ומונעת מרגש .כדי
להיות מסוגלים להמיר את הריאקטיביות (תגובתיות)
שאילת שאלות מעוררות מחשבה בתגובה מודעת ומתוכננת ,אנחנו צריכים להיות מודעים
אחרי שזיהינו מה בדיוק מלחיץ אותנו ואחרי ששמנו לב דניאל כהנמן זכה בפרס נובל לכלכלה
לדיבור הפנימי שלנו ,אנחנו יכולים לנסות לנסח מחדש לאחר שהוכיח כי במצבים מסוימים
את הלחץ כאתגר הדורש מאיתנו לפעול .כשהלחץ עולה, בני אנוש נוטים לקבל החלטות
הסכנה היא שנפעל בצורה לא ממוקדת .חוסר ודאות, כלכליות על סמך רגשות ,על סמך
בלבול ,חרטה ,חרדה ובהלה עלולים להסית את הקשב כללי אצבע שרירותיים ובקיצורי
שלנו .בירור עצמי שמטרתו לזהות בדיוק את מוקד הלחץ דרך מחשבתיים (היוריסטיקות).
יכול לעזור לנו לעבור ממצב של ריאקטיביות למצב של לחץ עשוי להוביל לשרשרת של
פרואקטיביות .אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות טעויות שמזינות זו את זו ,כך שקשה
שיעזרו לנו להתמקד :מה בדיוק מלחיץ בסיטואציה ,ממה
אנחנו חוששים (האם אני חושש מהלא ידוע? מתגובה לעצור את ההתדרדרות
של אנשים אחרים? מאובדן שליטה? מכאב פיזי?) ,מי
יכול לסייע לי ,עם מי אני יכול לחלוק את הנטל.
הבניית רצף האירועים למה שעובר עלינו .ברוב המקרים ,גם בסיטואציות
מלחיצות או מפחידות ,אפשר וכדאי לעצור ולהשהות את
נזכיר לעצמנו איך הגענו לנקודה זו ונציין את השתלשלות התגובה .אפשר אפילו להתבונן בשעון ולספור שלושים
האירועים .נגדיר לעצמנו מה בדיוק מלחיץ אותנו ומהו שניות .לאחר מכן ,יש להתחיל לאסוף מידע על המציאות
האתגר העומד בפנינו .נשים לב לנטייה האוטומטית שלנו החיצונית (האירוע שאליו נקלענו) והפנימית (מה בדיוק
לפעול בפזיזות כדי לסיים את הסיטואציה המלחיצה
מהר ככל האפשר .ננסה להשהות את התגובה שלנו מלחיץ אותנו ,מה הדיבור הפנימי שלנו).
וננסה לעורר את המנגנון הרפלקטיבי על ידי שאילת
שאלות ועל ידי יצירת מרחק פסיכולוגי .נאסוף מידע מודעות למחשבות האוטומטיות ומיפוי המשאבים
על המשאבים העומדים לרשותנו .בשלב הבא ,ננסה
ליצור התאמה בין המשאבים הזמינים לנו לבין האתגרים שעומדים לרשותנו יעזרו לנו לפעול בצורה יעילה.
הספציפיים שזיהינו. כאמור ,המפתח הוא מודעות לדיבור הפנימי .דרך אחת
לעורר את מנגנון החשיבה הרפלקטיבי היא להתרחק
מהסיטואציה באמצעות
פעולה שנקראת מרחק
פסיכולוגי .נשאל את
עצמנו איך הסיטואציה
שנקלענו אליה תיראה
במרחק של שנה
מעכשיו ואיזו החלטה
נקבל אם נדמיין את
עצמנו משוחחים על
הסיטואציה עם אדם אחר
במרחק של זמן ושל
מרחב מהאירוע הנוכחי.
אנחנו צריכים להתמקד
בשאילת שאלות ולהימנע
מגבילות. מהצהרות
למשל נשאל מה צריך
שיקרה עכשיו בשביל
לשפר את המצב .עלינו
ממאגר התמונות של מיקרוסופט 70