Page 39 - חוברת על״ה 21
P. 39
את שלושת היסודות הנ"ל בגישתו לזיהוי מקומות
מקראיים :היסוד הראשון – זיהוי ביחס לערים סמוכות.
רבי אשתורי זיהה את עקרון בהתבסס על סיוריו
בשפלת יהודה .היסוד השני – זיהוי על פי שם ,רבי
אשתורי מצא כפר הנושא את השם עקר במרחק מה
מתל מקנה ,היא עקרון הפלישתית .הוא הבין כי הכפר
משמר את השם המקראי הקדום .היסוד השלישי – זיהוי
על פי אזכורים במקורות .בספרות חז"ל ,נמצא "קיסרי
בת אדום" (מגילה ו ע"א) ,ונקבע כי היא עקרון המופיעה
בדברי הנביאִּ" :כּ י ַַעָּזּ ה ֲֲעזּו ָָבה ִתְִהְֶֶיה ְוְַַאְׁשְְקְ לֹון ִלְִׁשְ ָָמָָמה
ַַאְׁשְּדֹוד ַּבָּּצֳֳּה ַַריִ ם ְיְָגְרְׁשּו ָָה ְוְֶֶעְקְ רֹון ֵּתּ ָָע ֵֵקר" (צפניה ב ,ד).
רבי אׂשתורי ראה את הבלבול בין המקורות שעמדו
לפניו לבין דברי רבי אבהו שזיהה את עקרון כקיסרי
וסיכם את הבלבול במשפט" :והאל יתעלה יאיר עינינו
במאור תורתו( ".במפתו וברגליו -על אשתורי הפרחי
כגאוגרף היסטורי ,עמיחי שוורץ).
מכאן אנו למדים כי רבי עקיבא היה אחד שריד מהכפר עקיר העותומני צילום :דורון גהלי
מתלמידיו של רבי אליעזר .בדרכו אליו ,ביכה
את מותו של רבו בכאב עצום .רבי עקיבא הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן אלמא מרבי
הגיע מיישוב בשם ֵֵק ָָס ִִרי ,היא ,כאמור ,עקרון אליעזר גמרה גמרה" (סנהדרין סח ע"א).
שיושבת בין חולות ,במוצאי שבת .קשה
לראות כיצד בא רבי עקיבא מקיסריה עד מכאן אנו למדים כי רבי עקיבא היה אחד מתלמידיו
לוד במוצאי שבת שכן מדובר במסע של 65 של רבי אליעזר .בדרכו אליו ,ביכה את מותו של רבו
קילומטרים שנעשה ברכיבה או ברגל ,מסע בכאב עצום .רבי עקיבא הגיע מיישוב בשם ֵֵק ָָסרִ י ,היא,
שאורך כיום וחצי ואף יותר בעת העתיקה. כאמור ,עקרון שיושבת בין חולות ,במוצאי שבת .קשה
לעומת זאת ,המרחק מעקרון שבשפלה עד לראות כיצד בא רבי עקיבא מקיסריה עד לוד במוצאי
לוד הוא כ 12-קילומטרים ,מרחק הליכה שבת שכן מדובר במסע של 65קילומטרים שנעשה
ברכיבה או ברגל ,מסע שאורך כיום וחצי ואף יותר
שאפשר לגמוע בשעתיים בלבד בעת העתיקה .לעומת זאת ,המרחק מעקרון שבשפלה
עד לוד הוא כ 12-קילומטרים ,מרחק הליכה שאפשר
רבי אבהו היה רבה של קיסריה ,ראש קהילה שפעל לגמוע בשעתיים בלבד .סביר יותר שרבי עקיבא הגיע
בשנים ,325-300בתקופת אוסביוס אבי הכנסייה. מעקרון זו לביתו של הרב בלוד במוצאי שבת וניחם את
בימים אלו ,הייתה קיסריה עיר נוצרית מובהקתָָ " .אַַמר משפחתו (ראו :ספראי ,ש' [ ,]1970ר' עקיבא בן-יוסף
ַַרִּבִ י ֲֲא ָָבהּוְ' :וְֶֶעְקְ רֹון ֵֵּת ָָע ֵֵקר' – זֹו ֵֵק ָָסרִ י ַַּבת ֱֱאדֹוםֶׁ ֶ ,שִהִ יא
יֹוֶֶׁש ֶֶבת ֵֵּבין ַַהחֹולֹותְ ,וְִהִ יא ָָהְיְָָתה ָָי ֵֵתד ְּתְ קּו ָָעה ְלְִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל חייו ומשנתו ,ירושלים :מוסד ביאליק).
ִּבִ יֵֵמי יְ וֹוִנִ יםּ .וְכְֶֶׁשָָּגְבְָָרה ַַמְלְ כּות ֵֵּבית ַַחְׁשְ מֹו ַַנאי ְוְִנְִּצְ חּוםָָ ,היּו
קֹוִרִ ין אֹו ָָתּה ' ַַאִחִ י ַַדת ִמְִגְ ַַּדל ִׁשִ יר'.״ קביעתו של רבי אבהו בספרי תולדות עקרון ,נטיתי לקבל את ממצאיו של רבי
איננה ברורה ורוויה סימני שאלה .חוקרים רבים זיהו אשתורי הפרחי ,התואמים בדיקות וניסויים שביצעתי
את "אחידת מגדל שיר" עם קיסריה וראו בה שם קודם בשטח .רבי אשתורי עמד על הקשרים בשמות מקומות
של העיר מתקופת החשמונאים .אולם ,ככל הנראה ,לא בזכות בקיאותו בשפות העברית הקדומה ,הארמית
היה מונח לפניהם במאה הרביעית ,וככל הנראה גם לא והערבית .במסעותיו ,הקדיש זמן רב למחקר מקומי
במאה השנייה ,ספר מכבים ,שכן בתקופה זו ראו חכמי ואסף ממצאים ארכיאולוגיים ,הבין את חשיבותם
ישראל בחשמונאים מוקצים .ספר מכבים א' היה בהחלט וידע לחקור אותם ,כדוגמת המטבע "שקל הקודש"
פותר חלק מהתעלומה ומסייע לרבי אשתורי הפרחי שמצא וידע לזהותו .בדונו בעקרון ,שילב רבי אׂשתורי
39
