Page 42 - חוברת על"ה 17
P. 42

‫בעקבות דמותו המאחדת‬
              ‫של הרב לוין‬

                                             ‫הדר קמון טרייסטר*‬

                                                                   ‫פ(נ)ינת מורשת‬

‫חזית בית רחל קרמר‪ .‬צילום‪ :‬צוות המוזיאון‬                               ‫בקורו של הרב אריה לוין היה מעין‬
                                                                      ‫חוויה מרוממת‪ ,‬לא‪-‬תובע‪ .‬הופעתו‬
‫ביקור במוזיאון אסירי המחתרות‪ :‬המוזיאון מתאר‬                           ‫החיצונית‪ ,‬ההדורה והמלבבת‪ ,‬החן‬
‫את מאבק אסירי המחתרות הגנה‪ ,‬אצ"ל ולח"י כחלק‬                           ‫והקסם האישי היו מעוררים בנו‬
‫ממאבק היישוב להקמת מדינה עברית‪ .‬הביקור‬                                ‫יראת‪-‬כבוד‪ .‬ידענו לכבדו ולהעריכו‬
‫במוזיאון כולל סיור בכלא המשוחזר על תאיו ועל‬                           ‫כראוי‪ .‬הוא היה מפיח בנו חיים‬
‫מתקניו‪ ,‬בהם חדרי אסירים משוחזרים‪ ,‬בית הכנסת‪,‬‬                          ‫ותקוה לימים טובים יותר‪ ,‬נוטע‬
                                                                      ‫שמחה‪ ,‬מפיג עצבות וסועד לבבות‬
                                   ‫חדר הבריחה וחדר הגרדום‪.‬‬            ‫כושלים‪ .‬היינו יושבים נכחו עת‬
                                                                      ‫רבה‪ ,‬משורבבי‪-‬צואר וחדודי‪-‬קשב‬
                                          ‫ר' אריה לוין‬                ‫ושותים את דבריו בצמא‪ .‬כל הויתו‪,‬‬
                                                                      ‫אישיותו‪ ,‬דבריו‪ ,‬מבטו ותקיעת‪-‬כפו‬
‫ר' אריה (‪ )1969-1885‬נולד בפולין‪ .‬בהיותו בן עשרים‪,‬‬                     ‫היו מרעיפים עלינו אמונה ובטחון‪.‬‬
‫עלה לארץ‪ ,‬נשא לאישה את ציפורה חנה לבית שפירא‬                          ‫כלנו ראינו בו אב גדול ורחום‪ ,‬לב‬
‫והוסמך לרבנות‪ .‬את תכלית חייו ראה בעזרה לזולת‪,‬‬
‫וידו הייתה פתוחה תמיד לכל מבקש עזרה או עצה‪.‬‬                             ‫פתוח וער ונשמה מעודנת ואצילה‪1.‬‬
‫הכנסת האורחים שלו וטוב ליבו היו לאגדה‪ ,‬והוא נודע‬
‫בפי כול בכינוי "הצדיק הירושלמי"‪ .‬במיוחד התמסר‬                      ‫נצא לסיור בעקבות "הצדיק הירושלמי"‪ ,‬הרב אריה לוין‪.‬‬
‫לאסירים‪ ,‬ובעיקר לאסירי המחתרות שישבו בבתי‬                          ‫הרב שהיה בחייו סמל לקירוב לבבות ולאהבת ישראל‪.‬‬
‫הסוהר הבריטיים בתקופת שלטונם בארץ (‪1948-‬‬                           ‫נביא את סיפורו של מי שכונה גם "אבי האסירים"‪ .‬הרב‬
‫‪ .)1917‬בכתבה שלפנינו‪ ,‬נציע ביקור בתחנות מרכזיות‬                    ‫לוין חי בצנעה וברח מכבוד ומשררה‪ .‬ביתו וליבו של‬
                                                                   ‫הרב לוין היו פתוחים לכל מי שהיה זקוק לכל עזרה‪,‬‬
               ‫בחייו וניחשף לדמותו המאחדת והמחברת‪.‬‬
                                                                                              ‫והוא הקדיש רבות לעזרה לזולת‪.‬‬
                                   ‫*חברת צוות ההדרכה של המוזיאון‪.‬‬
                           ‫‪1‬חיים גולובסקי‪ ,‬בצל הגרדום‪ ,‬עמוד ‪.94‬‬    ‫הרב לוין הלך לעולמו ביום ט' בניסן ה'תשכ"ט (‪)1969‬‬

                                                                   ‫סיור עצמאי בתחנות בסביבת המוזיאון‪ :‬בית הרב אריה‬
                                                                   ‫לוין‪ ,‬ביתה של רחל קרמר‪ ,‬בית כנסת אחדות ישראל‪,‬‬

                                                                                                                       ‫בית הרב קוק‪.‬‬

                                                                   ‫‪42‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47