Page 46 - על״ה 15
P. 46

‫מים לדוד המלך‬
                                     ‫אייל ניומן*‬

                                                                               ‫מן המקורות‬

‫דוד בורח מירושלים ואחריו רודף שמעי בן גרא‪,‬‬                                       ‫סיפור המים לדוד המלך הוא סיפור‬
‫ציור מאת ויליאם בראסי הול מתוך‪ :‬ויקיפדיה‬                                         ‫של קוד אתי מקראי‪ .‬הסיפור עוסק‬
                                                                                 ‫במשימה לא ראויה‪ ,‬וככזה הוא סיפור‬
‫סיפור זה הוא חלק מיחידה העוסקת בגיבורי דוד‪,‬‬                                      ‫רלוונטי מאז שחר ההיסטוריה של‬
‫המביאה סיפורים קצרים על עלילות גבורה של יחידים‬                                   ‫הקרבות ועד היום‪ .‬הסיפור מתאר‬
‫מגיבורי דוד‪ .‬אומנם הסיפור קצר‪ ,‬אך עוצמתי ורב‬                                     ‫מנהיגים ולוחמים שיצאו לקרב‬
‫משמעות‪ .‬הוא עוסק בדוד בהיותו בפעילות מבצעית‬                                      ‫והתמודדו עם דילמה בין חשיבות‬
‫מול יחידה פלישתית שחדרה לאזור הרי יהודה‪ .‬לפי‬                                     ‫המשימה אל מול סיכון חיי הלוחמים!‬
‫הסיפור‪ ,‬נראה שדוד היה סגור במוצב (מצודה)‪ ,‬במגננה‪,‬‬                                ‫מציאות זו מדגישה מיוחד את מודעות‬
‫והתאווה לשתות מים מהבאר שבבית לחם‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫חסרו מים לדוד‪ ,‬אבל הוא חשק במים קרים ורעננים‬                                        ‫הפיקוד לסיכון חייהם של הלוחמים‪.‬‬
‫מהבאר של בית לחם (המים במימייה הצבאית אף פעם‬
‫לא טעימים)‪ .‬חשק זה הביא את דוד לומר "מי ישקני‬                                                              ‫להלן הסיפור מספר שמואל‪:‬‬
‫מים"‪ ,‬בגדר משאלה בעלמא‪ ,‬כאילו אמר‪ :‬הלוואי ואוכל‬                                     ‫" ְו ָד ִוד ָאז ַּבְּמצּו ָדה ּו ַמ ַּצב ְּפ ִלְׁש ִּתים ָאז ֵּבית ָל ֶחם‬
                                                                               ‫ַו ִּי ְת ַא ֶּוה ָד ִוד ַוּ ֹיא ַמר‪ִ :‬מי ַיְׁש ֵק ִני ַמ ִים ִמּבֹאר ֵּבית ֶל ֶחם‬
                                       ‫לקחת שלוק ממים אלה‪.‬‬
                                                                                                                                 ‫ֲאֶׁשר ַּבׁ ָּש ַער‬
‫שלושת הלוחמים שבסיפור שייכים ליחידת "הגיבורים"‪,‬‬                                ‫ַו ִּי ְב ְקעּו (יסתערו) ְׁשֹלֶׁשת ַה ִּגּבֹ ִרים (על) ְּב ַמ ֲח ֵנה‬
‫"הסיירת של דוד"‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בשלושת הלוחמים‬
‫הטובים ביותר בכל הצבא‪ .‬כל אחד מהם ביצע‬                                                                                              ‫ְפ ִלְׁש ִּתים‬
‫בתפקידו הצבאי משימות כמעט בלתי אפשריות‬                                                    ‫ַו ִּיְׁש ֲאבּו ַמ ִים ִמּ ֹבאר ֵּבית ֶל ֶחם ֲאֶׁשר ַּבׁ ַּש ַער‬
‫(ראו בספר שמ"ב)‪ .‬שלושת הגיבורים החליטו לבצע‬
‫את המשימה להרוויית צימאונו של מלכם ולהשקותו‬                                                                           ‫ַו ִּיְׂשאּו ַו ָּי ִבאּו ֶאל ָּד ִוד‬
‫במים הקרירים של באר בית לחם‪ ,‬משימה הדורשת‬                                                                            ‫ְוֹלא ָא ָבה ִלְׁשּתֹו ָתם!!!‬
‫חדירה מעבר לקווי האויב הפלישתי‪ .‬הפועל "ויבקעו"‬                                                                  ‫ַו ַּי ֵּסְך (הקדיש) ֹא ָתם ַלה'‬
‫מדגיש שהשלושה פרצו דרך מחנה פלישתים בלחימה‬                                                            ‫ַוּיֹא ֶמר ָח ִלי ָלה ִּלי ה' ֵמ ֲעׂ ֹש ִתי זֹאת‬
‫אקטיבית‪ ,‬כלומר‪ ,‬ביצעו הסתערות הרואית וסיכנו‬                                                          ‫ֲה ַדם ָה ֲא ָנִׁשים ַההֹ ְל ִכים ְּב ַנ ְפׁשֹו ָתם‬
‫נפשם למות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עלה בידם לשאוב מים מן‬                                                                           ‫ְוֹלא ָא ָבה ִלְׁשּתֹו ָתם"‬
‫הבאר על אף נוכחות מצב הפלישתים במקום ועל אף‬
                                                                                                                           ‫(שמ"ב כג‪ ,‬א‪-‬יז)‬
                      ‫ששלושתם לבדם ביצעו את המעשה‪.‬‬
                                                                                                                            ‫‪46‬‬
   ‫*מורה לשל"ח וחוקר הכותב דוקטורט בנושא מוסר ואתיקה‬
                                                                       ‫בתנ"ך‪.‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51