Page 41 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

המדינה185. לפיכך השיח הכנעני נתפס מאז הקמת המדינה כמאתגר את השיח הציוני ואף מאיים עליו, ודומה שסיבה נוספת לכך היא שהשיח הציוני הוא בגדר “מיתוס חם”. כך הסביר ההיסטוריון שלמה זנד את הקושי שבו נתקל השיח שפיתח בועז עברון בספרו החשוב “החשבון הלאומי”186:
(עברון) פנה להתמודד עם מיתוס ‘חם’, שגבולות קרינתו הקיפו את כל הזרמים הפוליטיים בישראל... הבעיה היא שמיתוסים נמצאים למראשותיה של כל מערכת מושגים ודימויים חברתית, והיכולת הביקורתית לחרוג, לערער עליהם נדירה. בדרך כלל נסוג מיתוס, רק מפני מיתוס חלופי הסולל את הדרך לחשיפתן של אמיתות חדשות. נקודת המוצא המיתולוגית, שמצאה את ביטוי במגילת העצמאות, ועדיין הדריכה בסוף המאה העשרים את כל סוכני הזיכרון המורשים, קבעה שקיים היה עם יהודי, שגלה
מארצו ולאחר אלפיים שנה החליט לחזור למולדתו”. דבריו של זנד יפים לא פחות לגבי הרתיעה מפני ההשקפות הכנעניות, וזנד אינו מתעלם מההישענות הביקורתית של עברון על האידיאולוגיה הכנענית: “בועז עברון מצליח להתעלות מעל מיתוס זה (״עם שגלה מארצו״) בין היתר גם בזכות הישענותו על מיתוס אלטרנטיבי מפורק, כ’כנעני’ לשעבר, שלמעשה גם עורך בספר זה חשבון נפש עם עברו האידיאולוגי, הוא מזקק מטענים ביקורתיים שהיו לכודים במיתוס הכנעני ומצליח לתרגם אותם בשיח מחקרי מובהק... (ו)יוצר... פרדיגמות מחקר המזכירות פריצות דרך שנעשו בהיסטוריות לאומיות אחרות. הוא מתקדם ובונה את הנרטיב שלו תוך חשיפת הסתירות החבויות בנרטיב הציוני המסורתי: אם היהודים הם עם טריטוריאלי, מדוע רכשו את תרבויות ושפות העמים שבהם השתלבו? האם קיימת נורמות ופרקטיקות תרבותיות לא דתיות המאחדות יהודים בקהילת דת הפזורות ברחבי העולם? אם היהודים היוו אומה, מדוע לא שאפו לקיום ממלכתי פוליטי ואפילו התנגדו לו? שאלותיו הנוקבות של עברון מתרוממות מעל הטקסט וניצבות באומץ מול המסה הגדולה של הספרות הלאומית הממשיכה בתרדמתה המיתולוגית”187.
הקדמה
במרכז מאמר זה תעמוד ביקורתו של עברון על הכנענים (החשבון הלאומי, “ה’כנעניות’ – פתרונותיה ובעיותיה”, פרק ט”ו, עמ’ 332־351), ומולה תובא תשובת עוזי אורנן לביקורת זו, אשר עיקריה נרשמו כהערות בכתב ידו על עותק ספרו של עברון (מהמהדורה הראשונה משנת 1988). שיח עברון ־ אורנן מעיר ומאיר בין השאר את השיח על התרבות הפוליטית של “היישוב בדרך למדינה” ושל המדינה בתקופת שלטונו של דוד בן גוריון. עוזי אורנן הגדיר עצמו כ”עברי”, ושנים לאחר מכן הוביל את המאבק להכרה בלאום הישראלי, אשר במסגרתו הוגשה עתירה משפטית בעניין מטעם עמותת אני ישראלי וחבריה. השיח “הישראלי” של העמותה נתקל בהתעלמות ציבורית ואקדמית,188 ובתשובת הממונה על הבג״צים מטעם המדינה לעתירה לבג”ץ נאמר בין השאר כי מדובר ב”חתירה תחת אושיות המדינה”!
185 על המיתוס הציוני החדש מאז הקמת המדינה ראו פרק בשם זה אצל יוסף אגסי, בין דת ולאום, לקראת זהות לאומית ישראלית, 2019, מהדורה שלישית, הוצאת עלו - עט, עמ’ 235־238. 186 בועז עברון, החשבון הלאומי, 1988, הוצאת דביר. מהדורה שנייה ב־2003. 187 שלמה זנד, “פתח דבר”, החשבון הלאומי, 2002, דביר, עמ’ 21. 188 למעט התייחסות בולטת של אורי רם, הזמן של הפוסט, לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל, 2006, פטיש סדרת מקור לביקורת תרבות, הוצאת רסלינג, וכן של תמר הוסטובסקי־ברנס ,”’בלי נאמנות, אין אזרחות’, על נאמנות, אזרחות וסולידריות חברתית”, המרחב הציבורי, סתיו 2016, גיליון 11, עמ’ 21.
41