Page 53 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

מבחינה מדינית, יסודות המעכבים את ההתפתחות המדינית של האזור לקראת מסגרות פוליטיות רחבות ואובייקטיביות יותר”239. לדברים אלו יש להעיר: א. לא מדינה עברית כנענית חתמה על הסכם השלום עם מצרים, אלא מדינה ציונית בהנהגתו של ציוני שהתחנך בפולין ושמו מנחם בגין. ב. לפי התפיסה הכנענית אין מצרים שייכת לארץ הקדם. ג. הטענה הכנענית היא שרק בירדן ובסוריה מהווים הסונים רוב, אך לא בלבנון ובעיראק, והסונים עצמם מפוצלים בין עירוניים, פלאחים, פליטים ועוד.
החזון ה”ניטרלי” של עברון
לקראת סיום הפרק שדן בכנעניות, מעלה עברון בספרו “החשבון הלאומי” כמה טענות חשובות: “א. דומה כי העלינו די ראיות להוכיח כי אין סיכוי ליצירת אחדות לאומית תרבותית לשונית של האזור המכונה ‘ארץ קדם’. אולם יצירת מסגרת מדינית חדשה מבחינה לאומית, תרבותית או אתנית, בצורת מדינת אחדותית, או פדראלית, או קונפדראלית, היא אפשרות סבירה. ב. המחשבה ה’כנענית’ הביאה לכלל פיתוח והשלמה הגיוניים של הנחות יסוד של הציונות המדינית החילונית, ששאפה ל’נורמאליזציה’ של העם היהודי. ג. ההפרדה החדה בין ‘יהודי’ לבין ‘עברי’, שהכנעניות לא ידעה בעצם להסבירה, כלומר כיצד נהפך היהודי לעברי, היא בכל זאת הבחנה הכרחית לשם יצירת אומה עברית. ד. הם לא תפסו כי הפתרון אינו ביצירת אומה עברית אלא ביצירת מסגרת מדינית שלא תכפה תכנים, מסוג המסגרות המדיניות של מדינות הלאום מהטיפוס המערב אירופאי והצפון אמריקאי, המאפשרות פלוראליזם תרבותי ואתני במסגרת האזרחות המשותפת והניטראלית. מדינה כזו תימצא במישור שונה לחלוטין מקיום קהילת הקאסטה היהודית, כך שאדם יוכל לראות את עצמו כיהודי ישראלי, כשם שאנגלי הוא פרוטסטנט בריטי בלא שיראה שתי ההגדרות אלו כזהות, אם כי היה קשר היסטורי דיאלקטי הדוק
ביניהם”. אורנן הגיב על כך: “היהודי של היום בישראל אינו יכול להיות ישראלי”240.
שלחתי לעברון מכתב לנוכח דבריו אלה ובו ארבע שאלות: 1. האם המסגרת המדינית המערבית כלל אינה כופה תכנים? 2. האם המסגרת המשותפת היא רק של אזרחות ניטרלית? היש מדינות שבהן האזרחות היא “ניטרלית”? 3. האם אין תרבות לאומית דומיננטית בכל אחת ממדינות המערב? (המאופיינת בשפה, בתרבות פוליטית ועוד). 4. כיצד יכול היה בנדיקט אנדרסון לראות את האומה
כקהילה מדומיינת ללא תפיסה תרבותית משותפת של כלל מרכיביה? וכיצד זו נוצרה?241 עברון ראה בצדק את השאלה הראשונה כמרכזית וענה עליה בפירוט, אך בתשובתו סתר למעשה את תפיסת הניטרליות של האזרחות: “עצם העובדה שאני מצביע על המסגרות הלאומיות המערביות כמודל רצוי מעידה שהן מכילות תכנים, שהרי לא נוצרו יש מאין על יסוד אידיאות מופשטות של פילוסוף מדיני כלשהו (במידה שיש אידיאות כאלו, כגון אלו של לוק או של שפינוזה, גם הן בנות הקשר היסטורי), אלא שהן פרי של התפתחויות היסטוריות ומאבקים היסטוריים של מטרות וערכים קונקרטיים, היינו, שהניטרליות חסרת הצבע כביכול שלהן הושגה על בסיס של פשרה היסטורית כלשהי, ופשרה זו נרמזת בעצם הציטטה שהבאתי
239 עברון, עמ’ 369. 240 שם, עמ’ 370־371. 241 מכתב המחבר לעברון, 11.2.2006.
53