Page 52 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

לתודעה הלאומית היהודית עצמה”234. אורנן מעיר על כך שמכל הכנענים רק אהרון אמיר דגל בשיתוף הפעולה המדובר עם גוש אמונים, אף שאין הדבר מדויק (ראו בהמשך). לשאלתי מדוע לא הצטרף למטה להחזקת השטחים, ענה לי אורנן: “סברתי אז, כמו היום, שברית עם הדתיים תהיה תמיד לרעתנו. אין שום טעם להתחבר עליהם ‘אד הוק’ כי תמיד הם יגברו עליך”235. ברם, מי שהצטרף ל״גוש אמונים״ בעודו כנעני היה עזרה זהר. באוטוביוגרפיה שלו הוא כתב: “השתחררתי מצה”ל באפריל 1974 במגמה לפעול להפלת המשטר. הייתי שותף בדיונים של תנועות המחאה שקמו אחרי המלחמה, אך מהר נוכחתי שלא ייצא מהן משהו טוב. הצטרפתי קודם כל לתנועת ‘ארץ ישראל השלמה’. בראשה עמד אז צבי שילוח שהיה בעל הבנה וחוש פוליטי. משם בא הקשר אל גוש אמונים שהחל קם אז. השתתפתי בעליה הראשונה לסבסטיה”. (עזרה זהר, חיי, עמ’ 62). לאחר מכן כותב זהר שבין פעילי הגוש, הופעתי באספות העם שלהם ובחוגי הבית. השתתפתי בדיוניו ובתכנון (הייתי חבר ועדת ההתיישבות שהכינה את התכנית ביהודה ושומרון). למעשה יצא שמי בחוגים אלה בשל מעשה שהיה עוד בשנת 1972... ארגנו סימפוזיון על עתיד המטרופולין של תל אביב. הייתי באותה תקופה יו”ר ״האגודה הישראלית לאקולוגיה״ ולכן פנו אלי להכין הצעה מתאימה... הצעתי להקים יישובי לווין בחצי גורן עגולה, בשלוש קשתות מרוחקות 10 ק”מ זו מזו וכך להגדיל את המטרופולין מזרחה... שנים הייתי שותף ב״גוש אמונים״ ואחר כך ב’אמנה’... גרשון שפט בספרו ‘גוש אמונים’ מקדיש לפעולותיי בגוש מספר עמודים, וטוען שהיא הייתה בעלת חשיבות גדולה מאוד”236. לאחר מכן החליף זהר כמה מסגרות פוליטיות ומפלגתיות – הקים עם יוסף דוריאל את ״ישראל חדשה״, עבר חטיבת לע”ם בליכוד, אחר כך היה בכיר בתנועת שלומציון עד שהודח על ידי אריאל שרון והקים את תנועת עצמאות בשנת 1979 – אך בשנת 1992 נבחר זהר שוב למזכירות ״גוש אמונים״ בראשות הרב בני אלון237. דווקא אהרון אמיר היה מרכזי פחות מזהר בחוגי המתנחלים, אף שפעל – במסגרת ״המטה להחזקת השטחים״, – למען התיישבות יהודית ב”חברון, עיר האבות”. גם מייסד התנועה הכנענית, יונתן רטוש, הלך בכיוון דומה. הוא התנגד להסכמי השלום עם מצרים וב־1981 לכן התכוון להצביע לתחייה ולא לליכוד, אך מת במרס 1981, חודשים אחדים לפני הבחירות238. הסוגיה האחרונה בביקורת עברון על הכנענים עוסקת בהיתכנותה של ארץ הקדם באמצעות ברית המיעוטים “שכן הקבוצות האתניות, כגון הדרוזים, המארונים והכורדים הן מיעוטים ואפילו בהתחברן זו עם זו ועם הישראלים, עדין הן מיעוט מספרי ותופסות שטחים מוגבלים במרחב ‘הערבאי ־ סוני’. על יסוד הנחה זו של עליונות הכוח הערבי סוני, יוכל כוח זה תמיד לסכסך בין הקבוצות השונות ולהציע לאחת מהן את עזרתו נגד האחרות, ומעל לכל: מאחר שהיסוד הערבי־ סוני הוא הגדול ביותר ובר הקיימא ביותר באזור, יעדיפו תמיד הקבוצות השונות לכרות ברית אתו במקום זו עם זו... אשר לטיעון בדבר האיבה ההכרחית בין מדינה עברית לבין ה’ערבאות’ הסונית – עובדה היא שחוזה השלום הראשון בין ישראל לבין הערבים נכרת דווקא עם מצרים, המדינה הערבית־הסונית הגדולה ביותר, מנהיגתו למעשה של העולם הערבי. כלומר, ‘ברית מיעוטים’ היא למעשה ברית בין היסודות המפגרים באזור
234 שם, עמ’ 366. 235 מייל למחבר, 15.6.2004. 236 שם, עמ’ 63. 237 נדב שרגאי, “הרב בני אלון יעמוד בראש ‘אמונים’, במזכירות החדשה גם בנו של עובדיה יוסף”, הארץ, 13.9.1992. 238 יהושע פורת, עמ’ 373.
52