Page 58 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023
P. 58
התחוקתית לתקופה זו. לפריסת היריעה אחזור לנקודת המוצא של החלטת 181 לעמידה על התפיסה שנסבה על הקמת שתי מדינות לאום תחוקתיות, שהיו אמורות לקום לפי החלטה זו. החלטת 181- תכנית חלוקה תוך איחוד כלכלי בעקבות ביקור ועדת האו"ם (אונסקו"פ) בארץ ישראל – פלסטין בקיץ 1947 המליצו רוב חבריה על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית תוך בנאום ירושלים. ב-29 לנובמבר הצביע הרוב הדרוש על החלטה הממליצה לבריטניה לסיים את המנדט לא יאוחר מה-1 באוגוסט 1948 ולאפשר הקמת המדינות ובנאןם את ירושלים. במקביל להוצאת חילות בריטניה יימסר השלטון בהדרגה לוועדה שתורכב ע"י האו"ם ש"תבחר ותקיים במהירות האפשרית מועצת ממשלה זמנית בכל מדינה...מועצת הממשלה הזמנית של כל מדינה, הפועלת בפיקוח הוועדה, תקבל מאת הועדה בהדרגה את מלוא האחריות לשלטון באותה מדינה בתקופה שבין סיום המנדט לבין קביעת העצמאות של כל המדינות...מועצת הממשלה הזמנית של כל מדינה תקיים לא יאוחר משני חודשים לאחר הוצאות חילותיה של מועמת המנדט, בחירות לאסיפה המכוננת, שייערכו לפי קווים דמוקרטים...תקנות הבחירות לכל מדינה (יקבעו את הכשרים להשתתף בבחירות אלה בכל מדינה)...(א) אזרחי ארץ ישראל היושבים באותה מדינה או (ב) ערבים ויהודים היושבים במדינה אף על פי שאינם אזרחי ארץ ישראל, אשר לפי הצבעתם ימסרו מודעה בחתימת ידם שיש בדעתם להיות אזרחים של אותה מדינה...במשך תקופת המעבר לא יותר לשום יהודי לקבוע את מקום מושבו בשטח המדינה הערבית המוצעת, וכן לא יותר לשום ערבי לקבוע את מקום מושבו בשטח המדינה היהודית המוצעת, אלא על פי הסכמה מיוחדת מאת הוועדה... האסיפה המכוננת של כל מדינה תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה ותבחר ממשלה זמנית, שתיקח את מקומה של מועצת הממשלה הזמנית שנתמנתה על ידי הוועדה"243 במילים אחרות, ההחלטה נסבה על תכנית הדרגתית של מעבר שלטוני הודות למעורבות ועדה של האו"ם, כך שבטרם העצמאות, יכהנו ממשלות זמניות, שיקיימו בחירות לאסיפה המכוננת ,שתפקידה הינו הן מתן חוקה וגם בחירת ממשלה זמנית במקום זו שנתמנתה ע"י הוועדה של האו"ם. הבוחרים לאסיפה המכוננת הם אזרחי המנדט כמו גם יהודים וערבים שאינם אזרחיו אך אמורים להיות אזרחים, ובכך בעצם נקבע כפי שדמוקרטית ניתן להניח, (מה שמתקיים במדינות פוסט קולוניאליות), של היווצרות מעמד של מי שיהיו אזרחי המדינה, כשכאלו הם בוחרים לאסיפה המכוננת שחוקתה תגדירם, את זכויותיה ואת המשטר. בשל חשיבות סוגית האזרחות, אצטט להלן מפרק 3 של החלטת החלוקה: "האזרחות, חוזים בינלאומיים, וההתחייבות כספיות", את סעיף 1, האזרחות:" אזרחי ארץ ישראל (סביר כי במקור נכתב PALASTINE) היושבים מחוץ לקריית ירושלים, וכן ערבים ויהודים שאין להם אזרחות ארצישראלית והם יושבים בארץ ישראל מחוץ ל'קריית ירושלים, יהיו אזרחי המדינה שהם יושבים בה, משעה שתוכר עצמאותה של זו, וייהנו ממלוא הזכויות האזרחיות והמדיניות. אם הגיעו לגיל שלמעלה משמונה עשרה שנה, רשאים לבחור במשך שנה אחת מיום ההכרה בעצמאות המדינה שהם ישובים בה – באזרחות של המדינה האחרת, ואולם שום ערבי היושב בשטח המדינה הערבית
243 נורית גבזה- ברוורמן (עורכת) קובץ מסמכים בתולדות המדינה, תעודות, חוקים הודעות, הסכמים, שירות הפרסומים, 1891, עמ’ 57.
58
