Page 75 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023
P. 75
מדינת ישראל. ברור , כי אין הוראה זו חלה על עולים הרוכשים את האזרחות לפי חוק השבות עם עליתם לארץ". אישור חוק האזרחות הביא להפגנות שאורגנו ע"י מק"י בטענת טובי,(20.3.52) שהוא שולל מחלקים ניכרים מהאוכלוסייה הערבית את התאזרחותם "מסיבה פשוטה מאוד- מסיבה גזעית מובהקת. החוק הזה עומד בניגוד גמור להכרזת העצמאות של ישראל, בה הובטח לכל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת, לאום (לא הייתה קטגוריה זו בהכרזת העצמאות-י.ב) גזע והשקפה פוליטית (גם קטגוריה זו לא הייתה, אך הייתה קטגורית -"מין"). אולם בשלב זה מדובר רק באישור הקריאה שניה ובדיון שהתפתח ב-26.3.52 גרס אריה אלטמן (המופיע בדבר מיום 27.3.52 כא. אלתמן) ש"ידיעת מה" של העברית אינה מספיקה להתאזרחות". באותה ידיעה צוין ש"לעומתו דרשו א. אביבי (מק"י) וי. בר יהודה (מפ"ם) כי מערבי הרוצה להתאזרח תידרש רק ידיעת השפה הערבית", אולם שתי ההסתייגויות הללו נדחו, הגם שהיה בהם ביטוי להשוואה נורמטיבית לנהוג במערב במדינות דו או רב לשוניות כמו שוויץ. במסגרת הדיונים יש מקום לתשומת לב לסעיף המאפשר לשר הפנים ליתן או לא להעניק אזרחות "אם יצא לנכון", ושרירות לב זהו הותקפה ע"י אמיל חביבי (מק"י) ומדהים שבמסגרת חילופי הדברים עוד גורס שר הפנים " שהערבים נמצאים פה בגן עדן"286 - מה שהעיד על הפער בין היומרה הליברל דמוקרטית של המדינה לאתנוקרטייה שהתגלמה כבר באותם ימים. ב2.4.50 הודיע שמואל מיקוניס על התנגדות סיעתו לחוק האזרחות ול'קראת סיום דבריו הבהיר ש" חוק האזרחות הסעיר וימשיך להסעיר את המוני העם, שלא יסכימו לעולם, כי ישלטו במדינתנו חוקים מסוג החוקים הגזעניים של דרום אפריקה, או החוקים האנטי- כושיים של "הדמוקרטיה, האמריקנית". מכאן ניתן ללמוד שהשימוש במילת המפתח "אפרטהייד" לא החל לאחר מלחמת ששת הימים אלא קשור לשנות עיצוב המערכת הפוליטית משפטית של ישראל , בשנות הקמתה. חוק האזרחות נכנס לתוקפו ב-14.7.52 (43 קולות נגד17 קולות מפם ומק"י) ועל תחכום האבחנה שבו (האפרטהיד המוסווה) ניתן ללמוד מעיתון מעריב מה-2.4.1952.) שהסביר שהחוק אינו מבחין מבחינה פורמלית בין יהודים לבין ערבים. אולם יש והדבר משתמע מעצמו, שכן כאשר מסתמך החוק על "חוק השבות", הרי ממלא ברור כי המדובר הוא ביהודים". מה שמביא הדיון לפרק: המאבק בחוק האזרחות.
המאבק בחוק האזרחות
המאבק בחוק האזרחות שהתרחש בחודשים אפריל – יולי 1952 טרם זכה לסקירה ראויה בספרות המקצועית הרלבנטית עד ימנו, בהקשר התחוקתי של חוק הלאום והשיח אודות היות ישראל מדינה יהודית דמוקרטית. עיתון על המשמר (8.4.52) דיווח על כינוס בחיפה בו השתתפו יום קודם 350 נציגים מ-40 ערבים וכפרים כשאת סעיפי החוק נתחו עו"ד אליאס קוסה, עו"ד חנא נאקארה וח"כ (מפ"ם) רוסטום בסטוני כשהם קוראים להתקומם נגד סעיפי האפליה. כמו כן נבחרה מועצה בת 40
75
286 “סביב הוויכוח על חוק האזרחות” קול העם, מיום - 30.3.1952.