Page 73 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

להיות אזרחי ישראל ..(אך) לא יהא הבדל כשלהו ולא תהא הפליה כלשהי בין אלה שקיבלו את האזרחות כעולים לבין אלה שקיבלוה על פי אחת ההוראות האחרות של חוק האזרחות". לקראת סיום מאמרו קובע שר הפנים "ביום שחוק האזרחות ייכנס לתוקפו ייהפכו לאזרחים ישראלים כל היהודים שיהיו תושבי המדינה באותו יום. מלבד אלה ייהפכו לאזרחים באותו יום כ-63 אלף לא יהודים (כמעט כולם ערבים-י.ב.) שנרשמו ברישום התושבים בנובמבר 1948". על בעיית האחרונים והוויכוח סביב הקריאה הראשונה של חוק אעסוק בפרק הבא: קונפליקטים מובנים בחוק.
קונפליקטים מובנים בהצעת החוק
ציר ויכוח שכבר הוזכר בעבודה נסוב סביב הלגיטימיות של כפל האזרחות, כלומר אזרחות נוספת בנוסף לזו הישראלית. על רציונל אפשור כפל זה ניתן ללמוד מדברי שר הפנים המסביר ש"90 אחוז מהיהודים נמצאים עדין בגולה ועלינו להקל עליהם את עלייתם ארצה ולאפשר להם להתאזרח בתוכה". אולם טענה זו חופנת מיתוס באשר יהודי המערב היו מושרשים במדינותיהם ולא היו
בחזקת "יהודים הנמצאים בגולה"283. מעניין לציין שבישיבה שדנה בחוק האזרחות בקריאה ראשונה ב-10.7.50 מתייחס עיתון חרות לדברי הלל קוק (אותו הכתיר אגסי בספרו כמי שלימוד פרק בפילוסופיה מדינית) ש"בדברו על" חוק השבות... דרש ממליאת הכנסת, כולל סיעות מקי ומפ"ם, להביע בפומבי את הדרישה לזכות השבות, שאינה ניתנת לערעור, גם על יהודי ארצות מזרח אירופה, כולל ברית המועצות". זו טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת אגסי על המיתוס הציוני החדש. באותה ישיבה יודע העיתון לספר "צירי הערבים בכנסת ממק"י ומפא"י עוררו- שניהם כמעט בסגנון אחד - את קיפוחם, כביכול, של הערבים שלא השתתפו במפקד המדינה ב-30 בנובמבר 1948,שנקבע בחוק כתאריך קובע לקבלת אזרחות אוטומטית. משום כך תחול על כ-100 אלף ערבים החובה לבקש אזרחות ולא לקבלה באופן אוטומטי"(על צד הקיפוח ניתן ללמוד ממאמרו של חסן ג'ברין שהוזכר קודם לכן). האזרחות הכפולה שנועדה להקל על עליה יהודית, הייתה ציר ויכוח בקריאה הראשונה של חוק האזרחות. היו שחששו שמצב זה של אזרחות כפולה תביא להתנהגות לא לויאלית כלפי המדינה ו"לזלזול באזרחות הישראלית"284. ח"כ ישראל רוקח (הציונים הכללים) גרס ש"הסכנה החמורה ביותר שחוק זה יגרור אחריו הוא הנאמנות הכפולה של האזרח, דבר שיחליש את נאמנותו לישראל...במידה מרובה תיהפך האזרחות הכפולה לשיטת קפיטולציות שהיו נהוגות בתקופת החוקים הטורקיים. שום אינטרסים אסור להם שיתירו שתי אזרחויות...מבחינה לאומית פסיכולוגית יווצר מצב שהוא רע מבחינת חינוך העם. אחת הדרכים להחדרת הרעיון להמוני היהודים שיש להם גורל אחד, היא האזרחות המשותפת" כיוון אחר של ביקורת הובא ע"י טופיק טובי באשר "שחוק האזרחות אינו מאפשר לערבים רבים
283 יוסף אגסי הגדיר כמיתוס סירוב התנועה הציונית להתפרק לאחר הקמת המדינה תוך המשך דרישה מהיהודים להגר לישראל, ראו ספרו: בין דת ולאום, לקראת זהות לאומית ישראלית, שכבר יצא במהדורה שלישית בשנת 2019 בהוצאת עלו עט, ולראשונה בהוצאת פפירוס בשנת 1948,עמ’ 200-199 284 דבר מיום 11.7.1950
73