Page 77 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

אוטומטית ליהודים תוך אפליית הערבים ניתן ביטוי מובהק בדבריו של ח"כ יצחק גרינבוים (שעמד בפולין בראש הבלוק הטכני של המיעוטים שלחמו על זכויות האזרח שלהם) שהצהיר בכנס שנערך ב-12.7.52 ש"בפולין הגנתי על זכות היהודים לאזרחות פולנית, ולא עלה אז על דעתי שבמדינת ישראל אצטרך להילחם נגד חוק השולל את זכות הערבים לאזרחות המדינה... י. גרינבוים הזכיר שבשעתו, בהתאם לחוזה ורסיי, התחייבה פולין להקנות אזרחות לכל אלה שישבו בה ישיבת קבע, אך למעשה נשללה זכות זאת מיהודים רבים שמסיבות פורמליות לא יכלו להוכיח את ישיבתם
ישיבת קבע". בהשוואה לכך גרס "כשאין שלום וחלק קטן של האוכלוסייה הערבית נשאר בארץ, הרי (כאילו) חלק זה הביע בעצם ישיבתו בארץ את השלמתו עם המציאות, ולחלק זה יש להעניק את האזרחות ללא פורמליות ייתר... אך התנאים הפורמאליים הכרוכים בקביעת עובדות הישיבה הם כאלה שהם שוללים למעשה את העיקרון עצמו...בסוף דבריו אמר י. גרינבוים, שהחוק המוצע עלול להתנקם לא באוכלוסייה הערבית אלא במדינה עצמה". על המשמר מיום 14.7.52 דיווח על כניסת חוק האזרחות לתוקפו שנתיים לאחר חקיקת חוק השבות, ומעצם הכותרת "היום נכנס לתוקפו חוק האזרחות על סעיפי ההפליה", ניתן גם לעמוד על עמדת המפלגה שמאחורי העיתון (מפ"ם). עוד ידע העיתון לבשר על שביתת מחאה באותו יום שתערך בשעות 17-12, וזאת לאחר כנס בו השתתפו ארבע מאות איש באולם קולנוע רקס בנצרת שאורגנה ע"י "הוועד האזורי לתיקון חוק האזרחות". כמו כן נבחרה משלחת בת 8 איש שתגיע למשלחות הערביות האחרות, כדי להתייצב בפני הכנסת ובפני משרד ראש הממשלה להבעת מחאה על אפליות החוק. במשלחת מיוצגות: מק"י, ברית פועלי ישראל, מועדון הספורט המוסלמי וקבוצות אחרות. מעניין לציין שהארגונים של הערבים הקתולים בנצרת אינם מיוצגים בה, כך לפי העיתון. מעבר לכך יש לתמוה שאין כל השתתפות של פעילי התנועה הכנענית במאבק זה. באותה ידיעה עולה סוגיה מעניינת בהקשר למחאה למול המושל הצבאי (כנראה בנצרת) כשבמהלך האסיפה נשמעו שאלות מצד הקהל כש"אחת השאלות הייתה: האם נכון הדבר הערבים אשר יקבלו אזרחות יצטרכו לשרת בצה"ל, לא רק הם ובניהם הזכרים אלא גם בנותיהם. על כך השיב הנואם סלים אל קסים, כי אין יסוד לחשוש מכך". עיתון שערים (השייך ל"פועלי אגודת ישראל") מביא את מלוא תשובתו של סלים, הכוללת את התוספת הבאה "את הבנות הערביות לא ייקחו לצבא כשם שאין לוקחים את הבנות הדתיות היהודיות. ואשר לבנים, הרי חוק האזרחות לא יביא כל שינוי במצב הקיים. עד עכשיו גם ליהודים לא הייתה אזרחות ובכל זאת היו לוקחים אותם ואילו את הערבים לא לקחו. ומצב זה שאין לו כל קשר עם נתינות יישאר גם להבא". מדובר בקביעות חשובות הנוגעות לא רק למעמד האזרחי אלא גם לעצם השירות הצבאי. יש לזכור שמדובר באוכלוסיית אויב רק אתמול. מחד מדובר על קבלתו אזרחות , מצד שני אין הדיון פוסל מכל וכל את השירות של הבנים הערבים בצבא, סוגיה שעלתה על הפרק כעבור זמן קצר כשהתייצבות כ90% ממקבלי הצווים הביאה לאיבוד עשתונות בקבלת ההחלטות ולביטול הצווים. סוגיה נוספת וחשובה שעלתה בדברי הנואם (המוזכרת בשערים ולא בעל המשמר) נוגעת למעמדה של נצרת מעצם היותה בטריטוריה של המדינה הערבית, מה שכבר הוסבר שעמד מאחורי מתן
77