Page 78 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023
P. 78
האזרחות לערבים הלא מובנת מאליה. לשאלה "למה לקבל נתינות ישראלית אם נצרת עלולה להיהפך בינלאומית?" השיב הנואם ש" כל עוד לא הוגשמה תכנית החלוקה מ-1947 על הערבים להילחם לזכותם לאזרחות ישראל, אך האזרחות זו לא תמנע בעדם, ליהנות מהשינויים במקרה של בנאום". במילים אחרות, טקטית, גם אם נצרת לא תהיה חלק מהמדינה, הרי האזרחות הישראלית
של ערביה לא תיפגע בהם. מעניין לציין שעיתון שערים ידע לדווח על כך ש"12210 תושבים יהודים אזרחי חוץ, היינו כאחוז אחד של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל, השתמשו עד כה בזכות שחוק האזרחות מעניקה לאזרחי חוץ, והצהירו שאין ברצונם להיות אזרחים ישראלים". עוד ידע העיתון לדווח ש"רק יהודים מסרו עד כה הצהרות כנ"ל. בין 3,000 המצהירים הראשונים נמצאים במקום ראשון נתיני אוסטריה ולאחריהם- נתיני מרוקו הצרפתית, בריטניה, טורקיה, ארצות הברית ופרס". המחאה נגד חוק השבות הלכה וגברה כפי שניתן ללמוד מקול העם-"שביתת מחאה כללית של האוכלוסייה הערבית נגד חוק האזרחות הגזעני"291. העיתון דיווח על השביתה הכללית שנערכה ע"י האוכלוסייה הערבית ברחבי המדינה ועל כך ש"נסיונות המושלים הצבאיים והמשטרה להפר את כלליות השביתה ע"י לחץ על ההמונים ושידול אמידים ומעבידים, נכשלו. כן ידוע העיתון לדווח על כנס מחאה ארצי באולם בית החלוצות בירושלים שבו נוכחו "אנשי מדע ואוניברסיטה, ביניהם סגן נשיא האוניברסיטה ד"ר משה סנטור". יו"ר הכנס ג. שטרן "התעכב על התנהגותו של יו"ר הכנסת אשר ניסה למנוע מחבר הכנסת ת(ופיק) טובי מלהביא לידיעת הכנסת את העוול שנעשה בוואדי ערכה בכפר ערב א-שיבלי". עו"ד חנא נקארא "מחה נמרצות נגד סגירת העיתון הערבי אל- איתיחאד (עיתון המפלגה הקומוניסטית בערבית-יב.) , העומד בראש המאבק נגד חוק האזרחות הגזעני". חשוב גם לציין את דברי הח"כ רוסתם בסטוני, שביטא קו משלו, שהטרים את זה של אנטון שמאס, שלמעשה היה ביטוי אותנטי בקרב הציבור הערבי לקבלת תפיסה שתעוצב כלאומית אזרחית, אותה ביטאו חוגי הכנענים והמושפעים מהם, כ"פעולה השמית", שקמה בשנת 1956. לפי העיתון אמר ח"כ בסטוני "כל אזרח נאמן למדינה רוצה לחיות בשלום, אולם חוק האזרחות מתנכר ברצון (צריך להיות "לרצון") השלום של העם היהודי והערבי. המאבק נגד החוק דורש חזית משותפת בין התושבים היהודים והערבים. אין איש או שלטון אשר יוכל לשלול את זכותנו כאזרחים, אמר הנואם בסכום דבריו". עיתון קול העם292 דיווח בכותרתו ש" סיעת מק"י הגישה הצעה לתיקון חוק האזרחות הגזעני" זאת בשל ההתנאיות המופיעות בסעיף 3 ה"מאפשרים לשלטון לשלול מאלפים רבים של התושבים הערבים את זכותם לאזרחות" ולכן "הציעה סיעת מק"י שיקבל אזרחות ישראלית כל מי שיושב ישיבת קבע שלא בניגוד לחוק ביום תחילת תוקפו של חוק זה וכל נתין ארצישראלי החוזר ארצה ברשות לישיבת קבע אחרי תוקפו של חוק זה –יהיה לאזרח ישראלי" מיום תחילת תוקפו של חוק זה ,או מיום בואו ארצה". למעשה יוזמה זו באה בשל תפיסת שלילת האזרחות מ"נוכחים נפקדים" . כן הוצע ע"י סיעת מק"י שאשת אזרח ישראלי תהיה זכאית לקבל אזרחות ישראלית (כמו גם בעל לאזרחית ישראלית), כפי שנהוג מתוקף נישואין.
291 מיום 15.7.1952 292 דיווח מיום 17.7.1952
78
