Page 11 - 1973 משא קטלוג
P. 11
תיאור
מציגים בתערוכה 40 לוחמים-אמנים, שילוב של אמנים מקצועיים וחובבים, שילוב של לוחמים-אמנים מכל חילות צה"ל, ביבשה, בים ובאוויר. כולם חוו את תופת מלחמת 1973 על בשרם, בין אם שירתו בסדיר או במערך המילואים. רובם ככולם בחרו במודע בעיסוק באמנות פלסטית בכדי להביע, לשמר ולהנציח את סיפורי הגבורה שלהם ושל חבריהם שאינם, לשמר את מורשת המלחמה ואת הנוכחות החסרה של חבריהם שנפלו בקרב. כל אחד, בדרכו שלו, מתבונן ישירות לתוך השבר האישי שלו בעת
הקרב ולאחריו, ומעלה לצפייה סיפור אוטוביוגרפי, ספוג זיכרונות וכאב, בפני הצופה העכשווי. לדברי האמנים המשתתפים התערוכה, הפעילות האמנותית מעניקה להם לגיטימציה להבעה רגשית של תחושות קשות, שבדרך כלל מודחקות. לא פעם, האקספרסיביות הציורית והפיסולית מעצימה עבורם את החוויה האלימה של המציאות המלחמתית, ובאותה עת בידה גם לזעוק את האילמות והריקנות של הנפש. בתערוכה מוצגות מעל ל-120 עבודות אמנות במגוון רחב של
9
מדיה: יצירה פלסטית, קטעי כתיבה ושמע, חפצים ומזכרות אישיות; עבודות מופשטות וקונספטואליות לצד ציור ופיסול פיגורטיבי, אסמבלאז'ים פיסוליים לצד טקסטים ספרותיים, איורים, רישומים וסרטוני ווידאו-ארט.
בתערוכה ִמנעד רחב של קולות יצירה וביטוי אמנותי, שמתייחסים לאופן בו משרתת האמנות את הלוחמים בעת הקרב ולאחריו. חלק מהעבודות מעלות על נס אירועים הרואיים מיום הלחימה. עבודות אחרות משקפות באופן ישיר את מגע האמן, זוכרות את הכאב הפיזי והנפשי שחווה בעת הקרב ולאחריו. אחרות מוגשות כמסר מחאתי, אנטי-מלחמתי, או
עיבודים חזותיים לגישות קיומיות אודות המוות והשכול.
חלק נרחב מהעבודות המוצגות בתערוכה נעשו עוד במהלך הלחימה. יש בין המציגים כאלה שמצאו צורך לרשום ולתעד את המראות שעיניהם קלטו בעת הקרב, או שרשמו דיוקנאות של חבריהם לצוות הלחימה. לעיתים היה בזה רצון ליצור אווירה פסטורלית ברגעי ההפוגה, ולעיתים – צורך לשלוח גלויה מצוירת לבני משפחתם שבעורף. כלי הרישום היו לא שגרתיים,
מטוש אדום המשמש לסימון מתים ועד לעפרונות של חובשים, המקבלים גון דיו סגלגל כשמרטיבים אותם.