Page 23 - 1943 הילל קוק

הנשיא השיב: "ממשלת ארצות הברית מודעת היטב לרוב העובדות שאתה מציג עכשיו לתשומת לבנו. לרוע המזל קיבלנו לכך אישור ממקורות רבים. נציגי ממשלת ארצות הברית בשוויץ ובמדינות ניטרליות אחרות מסרו לנו הוכחות המאשרות את הזוועות שדיברת עליהן. (הדגש שלי). איננו יכולים לטפל בדברים אלה באמצעים שגרתיים. עומד מולנו אדם מטורף – היטלר, והקבוצות המקיפות אותו מהוות פסיכוזה לאומית. אנחנו לא יכולים לפעול נגדם בדרכים שגרתיות. לכן זאת בעיה קשה מאוד. מצד שני, אין לבעלות הברית עניין לגרום שייראה שהעם הגרמני כולו רוצחים או שהם מסכימים עם מעשי היטלר. חייבים להיות בגרמניה גורמים, מושתקים לגמרי עכשיו, שבמועד הראוי, אני בטוח, יקומו וימחו נגד מעשי הזוועה, נגד כל המערכת ההיטלראית. (דגש שלי).. מוקדם מדי לצאת בהכרזות כמו של הנשיא וילסון, אפילו אם יביאו תועלת רבה. באשר להצעתכם, אשמח לפרסם הצהרה נוספת, כזאת שאתם
מבקשים."
הנשיא ביקש מהמשלחת הצעות. כולם, חוץ מהרב רוזנברג, העלו הצעות. שלי עסקה באפשרות להביא כמה מהנציגים הניטרליים בגרמניה להתערב למען היהודים. כל הזמן שהתאפשר למשלחת להתבטא היה אולי דקה או שתיים. לאמיתו של דבר, מכל 29 הדקות שבילינו עם
הנשיא, הוא דיבר אלינו 23 דקות.
... אנחנו קמים על רגלינו, ועמדנו, הנשיא אמר: "רבותיי, אתם יכולים להכין את ההצהרה. אני בטוח שתנסחו אותה באופן שיביע את מחשבותיי. אני משאיר זאת לגמרי לכם. אתם יכולים לצטט מהצהרתי לכנס ההמונים שהתקיים במדיסון סקוור גרדן לפני כמה חודשים, אבל
בבקשה, צטטו אותי במדויק. אנחנו נעשה ככל יכולתנו לסייע לעמכם ברגע טרגי זה."10
בסתיו 1943 הילל קוק החליט שהגיעה העת לנקוט צעדים דרסטיים לחיסול השתיקה. מאירוע לאירוע, בדיוק לפני יום הכיפורים, 6 באוקטובר, 1943, הוא ארגן צעדה לוושינגטון בהשתתפות כארבע מאות רבנים אורתודוכסים. כוונת הצעדה היתה לעורר את ממשל הנשיא רוזבלט לחומרת מעשי ההשמדה הנאציים, ולבקש שינקוט צעדים להפסקת טבח יהודי אירופה. האירוע, שמעולם לא נראה כמותו בוושינגטון, היה פרי מוחו של הילל. שוו בנפשכם מה משמעות שכנוע ארבע מאות רבנים אורתודוכסים לצעוד לוושינגטון, ועוד בערב יום כיפור! אבל הרבנים לא הצליחו להעביר לנשיא עצומה להצלת יהדות אירופה, כי רוזבלט פשוט חמק מהבית הלבן כדי לא לפגוש אותם. חשוב להציג כאן את תגובת הממסד הציוני האמריקני לאירוע זה. המאמר הבא פורסם במגזין "ביצרון" בניו יורק בסוף שנת 1943, כתגובה להפגנת "הסתערות" הרבנים
על וושינגטון שאורגנה על ידי הילל קוק (המכונה במאמר "ילד קטן").
הרבנים הגדולים הגאונים שלנו, הרשכבהגי"ם, החופק"קים, וכבוד קדושתם האדמו"רים והצדיקים למיניהם וכל כלי הקודש והכריתי והפליטי וכל הכבודה אש לרגליהם, הניחו פתאום
את כיסא הרבנות שלהם ואת כיסא כבוד קדושתם ויחגרו את מתניהם ויסלסלו את פיאותיהם ויעשו את זקניהם ויעלו בחומה על וושינגטון הבירה בנעריהם ובזקניהם, והרעישו את רחובות
10 Adolf Held, Memorandum: Report of the Visit to the President; File: Communication with the White House, Pt.3, Sec.1, #15, 1942; Jewish Labor Committee Archives.).
21