Page 27 - 1943 הילל קוק
P. 27
להביך אותו בשאלות על מעמדו החוקי בארה"ב. ברור שבלום ניהל את הדיון במטרה להכשיל את המאמצים להצלת יהודי אירופה. מחזאי אמריקני מוצלח יוכל אולי למצוא בדיון אינסוף חומרים למחזה אמריקני גדול! ציטוט קטן מהפרוטוקול מגלה משהו על הדרמה; כאשר מר ברגסון (הילל קוק) משיב לשאלה של חבר קונגרס, שבה הוא הדגיש את הטרגדיה העוברת על
יהודי אירופה:
מר מונדט: בדעתך להחזיק אנשים אלה במחנות?
מר ברגסון: לא; רגע בבקשה. לארגן מחנה שמורה ולבשר בכל רחבי אירופה שכל יהודי שיימלט מאירופה, שיימלט ממוות – כי כל יהודי באירופה מסתכן במוות יומיום – ויגיע יתקבל באחד ממחנות שמורה אלה. מחנות אלה יחדיו יוכלו לארח 200,000 בני אדם לערך. לכן, קודם כל,
מחנה זה יתרום להצלת 200,000 בני אדם.
בהמשך אנחנו מציעים שוועדה זאת בנקודה זאת – ברגע שאנשים אלה יצאו, אדוני היו"ר, הם יהיו כפופים לסמכות הוועדה הבין-ממשלתית לפליטים – בנקודה זאת אני מסכים לגמרי עם היו"ר שיש ביכולת הוועדה הבין-ממשלתית לפעול לפתרון בעיה זאת. אז אנשים אלה יהיו פליטים. הם יחיו במחנות. זה מאוד לא נוח; זה צפוף; הם לא יהיו יצרניים במיוחד; יהיה צורך להעסיק אותם בעבודה; יהיה צורך לקחת אותם למקום כלשהו; הם יהיו פליטים. נכון לעכשיו היהודים אינם! (דגש שלי). אדוני היו"ר, מה שהם כונו בלונדון,13 היינו, פליטים בכוח; הם
מהווים גופות בכוח. (דגש שלי.).
אבל, הבה נחזור לרגע לברר סוגיה חשובה מאוד, היינו, הציונות האמריקנית. הציונות האמריקנית לא פעלה באופן נורמלי במהלך מלחמת העולם השנייה, ועליי להדגיש שהתנהגותם היתה הד להתנהגות הציונות בארץ ישראל. מה עשו ציוני ארה"ב במהלך השואה? להבנה טובה יותר של הבעיות שניצבו בפני יהדות ארה"ב בסוף שנת 1943, אני מצרף מסמך שעשוי להסביר
חלק מההתנהגות הטרגית שהפגינה הנהגת יהודי ארה"ב בעת ההיא:
ְוַאְך ֶאת-ִּדְמֶכם ְלַנְפׁשֵֹתיֶכם ֶאְדרֹׁש
מאת הרב ד"ר יצחק לעווין
מה שנתהווה כעת באמריקה עם עניין הצלת היהודים – עובר כל גבול ומדה. זהו סקנדל חברתי שלא נשמע עוד כמוהו ושלא יכופר לעולם. דם אחינו האומללים באירופה נעשה פה לכדור של שחוק בידי המנהיגים הפוליטיים כביכול. דם היהודים באירופה הוא "סחורה," אשר התגרים קופצים אחריה. רוצים לקבוע מסמרות ולבנות ארמונות שונים על חורבן עמנו. היה ועד מאוחד של ההסתדרויות הראשיות של יהודי אמריקה למען הצלת יהודי אירופה. פעולת ועד זה אמנם לא היתה מספקת. בכל ישיבה קראנו למעשים יותר גדולים. עוררנו, פעם
25
13 הוועדה נוסדה בלונדון בשנת 1939.
