Page 26 - 1943 הילל קוק
P. 26
כזאת יש לפרסם מטעם הציונים או מטעם "ועידת יהודי אמריקה" ולהפנות לסנטורים ולחברי קונגרס, וליידע אותם שקבוצות יהודיות אחראיות אינן תומכות בוועדת הצבא או בהצהרותיה.
עד נוסף לאירועי הבית הלבן מה-6 באוקטובר, 1943 היה ויליאם ד. האסט. בספרו 11 האסט ציטט מיומנו:
אוקטובר 6, יום רביעי. יומו של הנשיא היה עמוס מאוד לפני יציאתו להייד פארק הלילה. משלחת של כמה מאות רבנים יהודים ביקשה להציג לו עצומה להצלת היהודים מרדיפה באירופה, ולפתוח בפניהם את שערי פלשתינה וכל האומות המאוחדות; הוא אמר למקינטייר לקבל אותה. מקינטייר אמר שיפגוש ארבעה בלבד – מתוך חמש מאות. השופט רוזנמן, שנמצא בחדר השינה עם פה-וטסון, אמר שהקבוצה שמאחורי העצומה אינה מייצגת את הגורמים ההגיוניים ביותר ביהדות. השופט רוזנמן אמר שהוא ניסה – בלא הצלחה למרבה הצער – להרחיק את ההמון מהסתערות על וושינגטון. לדבריו מנהיגי היהודים מקרב מכריו התנגדו למצעד זה לעיר הבירה.
לקראת סוף 1943, עימות נוסף עם רוזבלט החל להתפתח, אבל הפעם בצורה שונה. הילל נמצא בארה"ב מעט יותר משלוש שנים, שבמהלכן הוא צבר תבוסות, אבל גם פיתח קשרים. בנובמבר 1943 הוא החל להפנות את מחט המצפן לעבר הקונגרס האמריקני, לשכנע חברי קונגרס וסנטורים להעלות הצעה משותפת להפעלת לחץ על נשיא ארה"ב לנקוט פעולה כלשהי לטובת יהודי אירופה. זה היה צד חצוף מצדו של הילל, אבל יש לבחון אותו מנקודת מבט של ניסיון מצטבר וגם של ייאוש. משהו היה חייב להיעשות להציל מה שנותר מיהדות אירופה. השאלה היתה כיצד לשכנע את נשיא ארה"ב, באמצע מלחמת עולם, לנקוט פעולה להצלת יהודים. זהו סיפור טרגי, סיפור אמריקני טרגי מאוד, ועצוב מאוד, על הנהגת יהודי ארה"ב – אבל סיפור
שחובה לספרו.
הצעת ההחלטה בקונגרס הוצגה ב-9 בנובמבר, 1943, בבית הנבחרים על ידי הנציגים ויל רוג'רס הבן, דמוקרט מקליפורניה, וג'וזף ס. בלדווין, רפובליקני מניו יורק. בסנאט הציגו אותה תומכים אחרים של קוק, ביניהם סנטור גאי ג'ילט, דמוקרט ממדינת איובה, סנטור אלברט תומס, דמוקרט ממדינת יוטה, סנטור אדווין ג'ונסון, דמוקרט מקולורדו, וכמה אחרים. חבר הקונגרס המוביל בבית הנבחרים, יושב ראש ועדת יחסי החוץ, סול בלום, יהודי מניו יורק, נציג צפון מנהטן העשירה, עשה כמיטב יכולתו ולעכב ולחסל את ההצעה.12 הוא זימן כמה עדים שלא אמרו דבר לקידום מאמץ ההצלה. בלום ייצג את הצביעות והרוע היהודיים הגרועים ביותר: חבר קונגרס שניסה להגן על מחלקת המדינה ועל האדישות וההפרעה השיטתית שלה בכל הקשור להצלת יהודים. בלום, כמובן רצה לחסל את ההצעה. אני סובר שלשם הבנת חבר הקונגרס בלום נחוץ לנו צוות פסיכיאטרים בעלי שנות ניסיון רבות. קשה להבין מדוע חבר קונגרס יהודי מניו
יורק יתאמץ להחריב ולדחות החלטה שעשויה לתרום להצלת חיי יהודים. אחרי הכול, החלטה
זאת לא היתה יותר מהמלצה לפעולה לנשיא ארה"ב; במקום זאת, בלום הפך את הדיון לקרקס. בלום הזמין את הילל קוק, שישב ביציע האורחים, להעיד, הציג לו שאלות לא רלוונטיות, וניסה
11 William D. Hassett, Off the Record with FDR, 1942-1945
12 רבי סטיבן וויז כינה את בלום “היהודי של מחלקת המדינה.”
24
