Page 32 - 1943 הילל קוק
P. 32
הוקמה להציל יהודים, אף שזאת היתה משימתה האמיתית. לכן, מפאת ייאוש, ואולי גם מחמת גורמים אחרים הקשורים לפעילותו, לדוגמה היותו חבר אצ"ל, הילל הבין, כנראה בעקבות דברים שכתב ז'בוטינסקי בשנת 1937, שהיות שמטרת הארגון היתה להיות תנועת שחרור לאומית, מה שהוא אכן היה, כדי לכונן אומה יהיה עליה לבחור שם שיגדיר את לאומיותה. בשנת 1937 ז'בוטינסקי פרסם בפלשתינה חוברת דקה ומבלבלת בכותרת: "אומה עברית, הפתרון לבעיית היהודים." להשקפתי ספרון זה הדריך את מעשי הילל בוושינגטון מראשית 1944 עד 1948. מאחר שהיה בידיו כסף שנאסף במאמץ להצלת יהודי אירופה, במיוחד מאמצע שנת 1943, הילל החליט בסוף אותה שנה לרכוש בניין בוושינגטון הבירה שישמש כשגרירות עברית. השגרירות העברית נפתחה רשמית בחודש מאי 1944, ומעליה התנוסס דגל האומה העברית, שאותו אמצה ישראל ב-1948. התנועה הציונית האמריקנית השתוללה מזעם עקב פתיחת השגרירות. המכתב הבא ששיגר ארתור לוריא, מזכיר מועצת החירום של התנועה הציונית, למחלקת המדינה בסוף 1944, מבהיר את תסכולם של הציונים לנוכח צעדו האמיץ של הילל בהקמת שגרירות עברית.15
מזכר בנוגע לוועד העברי לשחרור לאומי
...בנסיבות אלה, ישות המכנה את עצמה "ועדת פלשתינה החופשית," שם ששונה אחר כך ל"ועד העברי לשחרור לאומי," החלה לקדם את עצמה בחודשים האחרונים במדינה זאת ולדרוש הכרה מטעם "העם העברי באירופה ובפלשתינה.
מי הם חברי ועד זה? הם אותו "קומץ" (במינוח שלהם) של תושבי פלשתינה, בהנהגת מר פיטר ברגסון, שהקימו בשנים האחרונות סדרת ארגונים על הנייר, לרבות "ידידים אמריקנים של פלשתינה יהודית," ה"ועד לצבא יהודי של יהודים חסרי נתינות ויהודי פלשתינה," "ועד החירום," ו"ועד החירום להצלת יהודי אירופה," וה"ליגה האמריקנית לפלשתינה חופשית." לא זו בלבד שקבוצה זאת לא נבחרה באופן דמוקרטי במדינה זאת, אלא שהיא אינה מייצגת בשום אופן את יהודי פלשתינה, שם, ככל שהדבר נוגע לחיי הציבור שלהם, הם אינם אלא רסיס של רסיס. הם קשורים לארגון טרור קטן המכונה "ארגון צבאי לאומי," שפעולותיו גונו ונדחו לא רק על ידי המועצה הלאומית של יהודי פלשתינה ועל ידי הסוכנות היהודית, אלא על ידי כל העיתונות היהודית שבפלשתינה ועל ידי העיתונות היהודית במדינה זאת מהימין הקיצוני לשמאל הקיצוני. מטרתם היתה, ונותרה, להחריב את המנהיגות הציונית הקיימת בכל אמצעי
ולהשתלט בעצמם על הציונות.
ה"ועד העברי לשחרור לאומי," והגוף התומך בו "הליגה האמריקנית לשחרור פלשתינה," פיתחו אידיאולוגיה המבוססת על אבחנה לכאורה בין יהודים אמריקנים לכל היהודים האחרים. יהודי אמריקנים הם רק "אמריקנים ממוצא עברי," יהודים אחרים הם "העם העברי באירופה ובפלשתינה." למעט השטות המוחלטת שבאבחנה זאת, יש לה גם השלכות חמורות; כי הטענה שבעוד שאין אבחנה בין יהודים לאחרים בכל הקשור לאזרחות אמריקנית, אין ליהודי אירופה,
15 מסמך זה נמסר לידיי בשנת 1979 על ידי יצחק בן-עמי, שקיבל אותו ממחלקת המדינה האמריקנית בכפוף לחוק חופש המידע.
30
