Page 34 - 1943 הילל קוק

של הילל. כאשר ביליתי איתו זמן מה בשנות השבעים ושוחחנו על האומה העברית, הילל הסביר לי מדוע הוא ראה לנחוץ לעשות זאת בשנת 1944. ראשית, הוא אמר, להעניק קצת תקווה ליהודים, בפרט באירופה, שיוכלו לבוא לראות שסופסוף יש להם הכרה מדינית, ושישות מדינית זאת, האומה העברית, זכתה ללגיטימציה עם שגרירותה בוושינגטון. מחוץ לגורם התקווה, הילל חשב שהוא מפיץ את רעיון האומה והשגרירות העברית כמכשיר מדיני מודרני שנראה לו הגיוני ומתאים לגמרי בעידן המודרני. ברצונו לפעול באחריות, כאשר היעד העתידי היה פלשתינה עצמאית, לרוע המזל הוא שגה לחלוטין בחישוב צעדיו, כי ההנהגה היהודית האמריקנית, בפרט ההנהגה הציונית האמריקנית, לא היו מוכנות לצעד נועז כזה. אני מבקש להציג שני הסברים, שנכתבו באותם ימים על ידי מחברים שהיו קשורים לוועד העברי לשחרור לאומי, כדי להבהיר לקורא את עצם העניין. שני המכתבים פורסמו בשנת 1945 על ידי הליגה האמריקנית לפלשתינה חופשית, קבוצת תמיכה אמריקנית פומבית שנוסדה על ידי הילל להפצת רעיון האומה העברית.
כל מאבק לשחרור לאומי, החל במרד המושבות האמריקניות, ראה את צמיחתה של קבוצת פטריוטים, שנטלו סמכות באופן שרירותי, והוכרו בסופו של דבר כדוברי עמם...
יש להדגיש נקודה נוספת. חברי הוועד העברי לשחרור לאומי נטלו יוזמה והקימו רשות לאומית זמנית כי הם הבינו שקיום ישות כזאת טומן בחובו את ההבדל בין הישרדות להשמדת העם העברי.16
מושג האומה העברית מבהיר ומגדיר את היחס בין פלשתינה לגולה. פירושו מדינה עצמאית אבל גם שחרור חברתי מוחלט של היהודי כאזרח איפה שלא יהיה. המדינה העברית תהווה מקלט ומחסה לכל יהודי שלא יוכל או לא ירצה להישאר בגולה.17
כמובן, האומה הישראלית נולדה בשנת 1948 ונאלצה להתמודד עם אותן סוגיות שהילל חזה ב-1944, לפני בן גוריון ומנהיגתו בפלשתינה ארבע שנים מאוחר יותר. ב-1948, כאשר נוצרה הזדמנות לייסד אומה חדשה, משהו מצחיק קרה: בן גוריון, סוציאליסט ותיק, עשה לפתע שני דברים ששיקפו את מה שהילל אמר כבר בשנת 1944. הילל הדגיש שכאשר אומה חדשה זאת, שלדעתו היה עליה להיקרא אומה עברית, תופיע בזירה המדינית, יהיה עליה לייצג את מי שהכריזו על ריבונותה וחיו בתוכה, ולא את יהודי העולם כולו. בהכרזת העצמאות של בן גוריון (שהושפעה מרעיונות שהוצגו בוועד לשחרור לאומי של הילל), שהיא אחד המסמכים המגוחכים שנכתבו אי פעם, בן גוריון ניסה לאמץ רעיון אמריקני הג'פרסוני, כפי שהוצג בהכרזת העצמאות האמריקנית. אבל כנראה מחמת אי-הבנתו את משמעות ההכרזה, הוא בלבל ככל הנראה 2,000 שנות קיום יהודי עם הכרזה מודרנית על אומה ישראלית חדשה, שכישות מדינית נולדה ב-1948, לעלות בקנה אחד כביכול עם עצמאות ישראלית, לא עם עצמאות היהדות העולמית. הסוגיה השנייה והטרגית יותר היתה העובדה שלמרות הדגש של הילל על הולדת
16 Johan J. Smertenko, Struggle for Life and Freedom: Background, Program and Activities of the Hebrew Committee of National Liberation; Sponsored by the American League for a Free Palestine, 1945; pp.7 &11.
17 Isaac Zaar, Hebrew Independence: The Contribution of the Hebrew Committee of National Liberation; Published by the American League for a Free Palestine, 1945; p.41.
32