Page 36 - 1943 הילל קוק
P. 36
ברנדו הצעיר, שריגש עמוקות את הקהל. להלן דברי מרלון ברנדו במילים שנכתבו על ידי בן הכט בהשראת הילל קוק: איפה הייתם – יהודים? איפה הייתם כאשר ההרג נמשך? כאשר ששת המיליונים נשרפו ונקברו חיים בבורות סיד, היכן הייתם? איפה נשמעה זעקתכם נגד הטבח? אנחנו לא שמענו שום קול. לא היה שום קול. אתם יהודי אמריקה! אתם יהודי אנגליה! יהודים חזקים, יהודים עשירים, יהודים רמי מעלה; יהודים בעלי סמכות וגאוניות! איפה היתה זעקת זעמכם שהיתה יכולה למלא את העולם ולכבות את השריפות? בשום מקום! כי התביישתם לזעוק כיהודים. העדפתם להניח לנו למות ולא לזעוק כיהודים! קללה על שתיקתכם! שתיקה מבוהלת של יהודים שעוררה את צחוק הגרמנים בעודם טובחים. אתם שלבבותיכם היהודיים נחבאו במגפיכם האמריקנים! אתם – שלבבותיכם היהודיים הסתתרו מאחורי מבטאים אנגליים – אתם הנחתם לשישה מיליון למות – כדי שלא להפר את כללי הנימוס שבמראית עין יהודית. אנחנו שמענו – את שתיקתכם – בתאי הגזים. ועכשיו, עכשיו אתם מדברים קצת. לבבותיכם מצייצים – ויש לכם דולר עבור יהודי אירופה. תודה לכם. תודה לכם!
ברצוני לצטט כאן מכתב משכנע שכתב תומך ציוני לאחד ממנהיגי הציונים בפילדלפיה, היות שהוא מדגים היטב את מצבם הטרגי של ציוני אמריקה במלחמת העולם השנייה. 6 בפברואר, 1947 מיכאל נ. אנגל סאות' ברוד סטריט, 115 פילדלפיה, פנסילבניה
מר אגנל יקר
בתשובה למכתבך מ-3 בפברואר, שבו הפנית את תשומת לבי לנשף וארוחת ערב של הארגון הציוני שיתקיימו ב-12 למרץ בבלווי-סטארטפורד, ובו אתה מזכיר את תרומתי השנתית בסך 100,000 דולרים, ברצוני להודיע לך שתרומה זאת שלי בסך 100,000 דולרים תועבר השנה ליעד
אחר. בשהותי במפגש ציוני במלון בנג'מין פרנקלין ב-27 בינואר, תריסר אנשים לפחות ניגשו אליי והפצירו בי לא לצפות במחזה "דגל נולד." צפיתי במחזה בערב יום שלישי ולצערי הרב משמרות אנשים הקיפו את האולם נושאים שלטים שעליהם נכתב: "אל תצפו במחזה זה," "שימרו על כיסיכם," "אל תתרמו כי זהו בזבוז כסף." מר אגנל יקר, האם התנועה הציונית מעל ביקורת ביחס לכספים שנאספים ומוצאים? אני הפקתי ממחזה זה תועלת רוחנית מרובה יותר מאשר בכל הכנסים הציוניים שבהם השתתפתי. זאת בושה שאנשים רבים נכנעו לחששות ונענו לרכילות ולהשמצות שלכם והתרחקו ממחזה נפלא זה, ובכך מנעו ממנהיגים ואמנים יהודים הכנסה המגיעה להם בהחלט. אתם העדפתם מכירת אגרות חוב של פלשתינה וזימנתם ישיבה מיוחדת למטרה זאת. מחזה זה מתאר בחיות את חייו ומותו ורוחו של הקיום היהודי בהווה. אין תעמולה טובה יותר ממחזה זה. האם אתה מודע לכך שגם לא-יהודים רבים צפו במחזה? איך הם התרשמו מצפייה בהפגנה מבישה זאת של פילוג בקרב יהודים!! קשה לי מאוד לבטא כהלכה
34
