Page 38 - 1943 הילל קוק
P. 38
עיתונאי. הסכמתי אפילו שאותו מר שילר יהיה העיתונאי הזה, כדי שהוא יוכל את התנאים החדשים הקשים מאוד ומטרתם אינה מעצר אלא נקמה.
האישום היחידי שהוצג עד כה נגדי היא שאני "חשוד בכוונה לצאת את המדינה." היום הוקרא באוזניי צו מעצר נגדי בכפוף לתקנות החירום של הכיבוש הבריטי. אין לתאר את תחושת הלעג והבוז שאני חש לאנשים אלה שחיללו את זיכרון חללינו הקדושים. לא רק התריסרים שנתלו ונפלו במהלך הכיבוש הבריטי, אלא גם האלפים, כולל חיילי צבא ההגנה, שנפלו במלחמה
הנוכחית שמנוהלת על ידי הבריטים ועם נשקם, כספם וקציניהם. ויש לי בקשה נוספת. אנא פנה לידידי עמנו באמריקה, חברים שבלא תמיכתם הציבורית והכספית לא יהיה לנו קיום בארץ זאת. בקש מהם להציל את עמנו מגורל של רודנות, מחנות ריכוז והסגולות הפשיסטיות האחריות המאיימות עתה על ארצנו. מעל הכול, אני מבקש מהם להפסיק את הפשעים האלה, מעשי טירוף שפלים בעת מלחמה כאשר אנו צריכים לרכז את כל כוחות עמנו להגנת הארץ, כדי להצילה מהחורבן הצבאי והמדיני שאנשי בווין מכינים לנו.
בנוגע לאישומים שפורשו בתצהיר שנעשה על ידי ראש צבא ההגנה, אני חייב להצהיר שאמירות אלה אינן אמת. לא הייתי בכפר ויתקין במהלך המהומות שם. עזבתי את כפר ויתקין ביום שני, 21 ביוני, אחר הצהריים, ובשעה שבע כבר הייתי עצור. המהומות החלו אחר כך. אני מצהיר גם
שלא היה לי שום תפקיד בכפר ויתקין, ונמצאתי שם רק כמבקר.
בנוגע לעברי, הרמטכ"ל צדק לגמרי. נעצרתי בגללו ובגללו אני מוחזק עכשיו במעצר. במהלך עשר שנות פעילותי בחו"ל למען מדינה זאת ולשחרורה, האנגלים ניסו כל הזמן לעצור אותי ועכשיו הרמטכ"ל עצר אותי לרצון הבריטים ועל פי חוקים בריטיים. נעצרתי רק כנקמה על פעולותיי כחבר הוועד העברי לשחרור לאומי, לשחרור פלשתינה, שלא עלו בקנה אחד עם רצון אנשי הסוכנות היהודית. אבל לדעתי, השימוש בנשק של צבא הגנה לישראל לנקמה מסוג זה מהווה ביזוי השבועה שחיילים אלה נשבעו להיות נאמנים לעם ולמדינה, כי להם הם נשבעו ולא
לאנשי הסוכנות.
(חתום) הילל קוק (פיטר ה. ברגסון)
לאחר זמן קצר, הילל שוחרר מהכלא. הוא הצטרף למפלגת "חירות" בהנהגת מנחם בגין, והיה לחבר הכנסת הראשונה. בכנסת הוא עשה כמיטב יכולתו להציג ולטעון למען הרעיון המדיני האמריקני המרכזי – חוקה לאומה הישראלית החדשה. בן גוריון התנגד לרעיון, ובגין היה אדיש פחות או יותר. בסופו של דבר, הילל עזב את ישראל בראשית שנות החמישים וחזר לארה"ב,
שבה הוא התגורר במשך עשרים שנה לפני חזרתו לישראל שבה בילה את שארית חייו.
ישראל שכחה את הילל קוק, כך גם ארה"ב. ספר קצר זה הוא ניסיוני להחיות מעט עניין באיש, בפעילותו, ובחזונו, להבנה בעתיד של מה התרחש במהלך השואה ואחריה.
36
