Page 39 - 1943 הילל קוק
P. 39
במשך שנים רבות עבדתי בחנות למכשירי כתיבה במנהטן. הבעלים שניחן בחוש הומור מדהים וגם בחוש עסקי מצוין, נהג תמיד להסתכל בלקוחות נכנסים ולנתח אותם. אחר כך הוא פלט בחשאי מילת קוד לעובדיו כדי שהם ידעו כיצד לנהוג בלקוח זה ואיך לשרת אותו או אותה. לדוגמה, אם הבעלים העריך שהלקוח הוא עבריין כלשהו, הוא קרא "תיק." פירוש הדבר שלמשטרת ניו יורק היה כנראה תיק על האיש. ה"תיק" של הילל קוק בבולשת הפדרלית הוא ארוך כשדרת ברודווי! למעשה, לא רק הבולשת הפדרלית החזיקה בתיקים עליו, אלא גם סוכנויות ממשל אחרות. קולות המלשינים חזקים מאוד בתיקים אלה, ורוב האנשים האלה עבדו בארגונים יהודיים. הסיבה להלשנותיהם עליו היתה ביסודו של דבר ניסיונם להיפטר מהילל, כלומר הם רצו לוודא שרשויות החקירה האמריקניות יקראו לגירושו. אבל ארה"ב גדולה מכך. הקשרים שהילל פיתח עם חברי קונגרס, סנאטורים ואמריקנים חשובים אחרים השאירו אותו
בארה"ב, למרות כל מעשי המלשינים.
מדוע ארגונים יהודיים רבים כל כך בזו לקוק והשמיצו אותו? הילל קוק, בשמונה שנותיו הראשונות בארה"ב, 1940 – 1948, עשה מה ששום יהודי אחר לא עשה במלחמת העולם השנייה. הוא אתגר בעוז את רשויות ארה"ב, ודרש, בלא חשש, שממשלת ארה"ב תנקוט פעולה להצלת יהדות אירופה. הוא קרא גם להקמת רפובליקה עברית עצמאית בארץ ישראל. צריך להיות ברור להיסטוריונים ולכל אדם בר דעת שארצות הברית של אמריקה היתה תקוותם היחידה של יהודים במלחמת העולם השנייה. מנהיגי יהדות ארה"ב מהשמאל הקיצוני לימין הקיצוני לא היו בטוחים בדיוק כיצד להתמודד עם אתגר זה. או, איך לאתגר את הרעיון ה"הגיוני," שלא ניתן לעשות דבר אלא אם "ננצח במלחמה." הילל קוק אתגר את החשיבה האידיאולוגית הציונית השגרתית על אודות הקמת מדינה "יהודית." היהדות אינה לאומיות; היא דת. אם המודרניות לימדה את הילל משהו, הרי זה שכדי להפוך לאומה מודרנית, על היהודים יהיה לחשוב על דרך אחרת לזהות את עצמם כדי שיהיה להם סיכוי לשרוד בעתיד. הרעיון שלו על רפובליקה עברית,
עם חוקה כתובה, לא התגשם מעולם.
עבודתו של קוק בארה"ב בשנים 1940 – 1948, סללה ללא ספק את דרכו של הנשיא טרומן להכיר בישראל ב-1948. רק גאון כהילל קוק היה יכול להמציא סיסמה שכל אמריקני היה יכול להבין ולהזדהות איתה: "זאת 1776 בפלשתינה!" אתם האמריקנים נפטרתם מהבריטים
ב-1776, ואנו עולים עכשיו על נתיב דומה ב-1944.
המחקר שכונס בעבודה זאת מתמקד למעשה בשנת 1943, אחת השנים הנוראות ביותר ליהדות אירופה. הילל, כפי שציינתי קודם לכן, היה, וייוותר לתמיד, הדמות היהודית החשובה ביותר באלפיים השנים האחרונות – קל מאוד להבין זאת. שואה כזאת דרשה מנהיגות שתדע לאתגר סמכות ולדרוש פעולה. שום אדם יהודי אחר לא קם ושקד להתמודד עם אתגר דחוף זה.
37
סיכום
