Page 35 - 1943 הילל קוק
P. 35

אומה ריבונית חדשה, ולא משנה אם שמה אומה עברית או ישראלית, בן גוריון, שלא הבין את משמעותה של אומה ישראלית מודרנית, ווידא שלא תיכתב חוקה לישראל, מה שהילל דגל בו כדרך להגדרת אומה מודרנית. בספרו, "המאבק על המדינה 1945 – 1948,"18 אליהו אילת סיכם את משנת המדינה של קבוצת ברגסון בציטוט שיחה בין דייוויד סטרן, בעלי "פילדלפיה רקורד," לנשיא הארי ס. טרומן. בשיחה זאת הנשיא הביע את דעתו המתנגדת לרעיון המדינה היהודית בפלשתינה, בדיוק כפי שהתנגד למדינה מוסלמית, או מדינה בפטיסטית. הוא הוסיף ואמר שהנשיא תומך בפתיחת שערי פלשתינה ליהודים, מוסלמים ונוצרים, כדי שכולם יוכלו
לחיות במדינה דמוקרטית. אמירה מעניינת נוספת נשמעה מהסובייטים בשנת 1947:
ב-13 באוקטובר, 1947, כאשר הודיע על היפוך מדיניותה הקודמת של מוסקבה ועל נכונותה לתמוך במדינה יהודית בחלק מפלשתינה, אנדרי גרומיקו (שר החוץ הסובייטי הנצחי). הציג טיעון שעלה בקנה אחד עם הגדרת ברגסון משנת 1944. ליהודים שמחוץ לפלשתינה יש רק דת במשותף, יהודי פלשתינה מפגינים את כל מאפייניה של אומה –
טריטוריה משותפת, שפה משותפת, כלכלה משותפת.19
העובדה שישראל מנסה היום להכריז על עצמה כמדינה יהודית, פירושה פשוט, שאחרי שבעים שנה, איש עדיין אינו מבין את פירושה של אומה ישראלית מודרנית. ההתעקשות על ראיית עצמה כאומה יהודית מנוגדת לחלוטין לרוח הכרזת העצמאות של ג'פרסון, שהילל ניסה להביא לאומה מודרנית. ארצות הברית של אמריקה אינה מכונה ארצות הברית של נוצרי אמריקה, והיות שהישראלים אינם בטוחים לגמרי בזהותם או במה שהם מייצגים, הם מבלבלים את עצמם בכינוי אומה יהודית. הדגש הזה על שימור המושג "אומה יהודית" הוא המכשול הגדול ביותר
להישרדות ישראל.
בשנת 1944, כאשר הילל הקים את "הוועד העברי לשחרור לאומי," הממסד הציוני כולו תקף אותו. זאת סוגיה מורכבת מאוד, בת 2,000 שנים: למי יש זכות לדבר בשם היהודים? לא נוכל לפתור את הסוגיה הזאת בספר זה. לסיכום סוגיית הזהות המדינית של היהודים ברצוני לברר שני אירועים נוספים שהילל היה מעורב בהם. אבל קודם לכן עליי להסביר משהו: אני חושב שיהיה אחראי לומר שמחשבתו של הילל התפתחה למן הגיעו כילד לפלשתינה. נעוריו בירושלים, קשריו עם האצ"ל, משימתו באירופה ועבודתו בארה"ב מצביעים על מטרה ומסירות לטובת היהודים. דבקותו בזאת, לצד תשוקתו להקים רפובליקה עברית, הובילו אותו לשני דברים. אחד מהם היה הפקה בברודווי, שהתבססה על מחזה שכתב בן הכט. המחזה נקרא "דגל נולד." זהו סיפורם של ניצולי שואה המתרחש בבית עלמין באירופה, שבו מתחוללת מעין תחיית מתים של שורד צעיר המחליט לנסוע לפלשתינה להילחם למען אומה עברית חדשה. את תפקיד השורד הצעיר מילא מרלון ברנדו הצעיר, תופעה בפני עצמה. מעבר לכך, היה זה הילל כנראה שהוסיף למחזה של הכט שורות אחדות שהזכירו את חיי היהודים בארה"ב בשנות השואה. הערכתו של הילל ותגובתו למעשי יהודי ארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה, השתקפו במחזה באמצעות
18 המאבק על המדינה: וושינגטון, 1945–1948 (בשני כרכים), תל אביב: עם עובד והספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, תש”מ 1979–תשמ”ג 1982.
19 Judd L. Teller, Strangers and Natives, Delacorte Press, 1968, p. 205 33


























































































   33   34   35   36   37