Page 42 - 1943 הילל קוק

בין אנשים דתיים לחילוניים בקשר לענייני האומה, וזאת הבעיה. ולציוני זה, אביו של החייל החילוני שתוקף את הקצין הדתי, אין שום זכות לתקוף את דעותיו הדתיות של הקצין הדתי. לאב יש זכות להיות אתיאיסט אם זהו רצונו. העולם יודע, כלומר כל הזמן יש ויכוחים בתרבויות, האנושות היתה בתהליך התפתחות, וסוגיה זאת שבין דת ללאומיות היא נושא ישן. ויכוחים בין דת למדינה נמשכים כבר זמן רב. הפרדת הדת מהמדינה, או הפרדה בין דת ללאומיות, אינן
בעיות שמעסיקות רק יהודים. מה הבעיה? בעיית הדת והמדינה היא הבעיה של ימינו.
לדוגמה יש במזרח התיכון אומות תיאוקרטיות, כמו איראן, או ערב הסעודית או מצרים. בישראל יש לנו ויכוח קטן מסוג זה בין דת למדינה. פרופסור ישעיהו ליבוביץ' היה מעדיף הפרדה בין דת למדינה, כי הוא מתעב את המדינה; הוא אינו מאמין במדינה חילונית. עם זאת, הוא אינו מדבר על הפרדה בין דת ללאום. על פי ההגדרה שלי של מדינת ישראל, ישראל היא עדיין מדינה יהודית. יש אומה ישראלית, יש דת ישראלית, ואפשר להיות, על פי תרחיש זה, ישראלי, מוסלמי, נוצרי או בן כל דת אחרת. על פי ההגדרה שלי, אפשר לכנות את ישראל, מדינה יהודית, באותו מובן שאפשר לכנות את ארה"ב אומה נוצרית, או את צרפת אומה קתולית, כלומר, רוב האנשים החיים במדינה מבינים שיש השפעה דתית על האומה, ואין דרך למנוע זאת. למרות ההפרדה בארה"ב, יש השפעה נוצרית. יש כללים המושפעים על ידי כך, לדוגמה, לחגוג את חג המולד הוא כלל חילוני, לא דתי. כלומר, במדינת ניו יורק כל בתי העסק סגורים בחג המולד; המדינה החילונית חוקקה חוק שהחנויות ייסגרו. כך יכול להיות גם כאן בישראל. שמדינה חילונית, לא הרבנות הראשית, תחליט שביום כיפור איש אינו עובד. שים לב: לא הרבנות, אלא רשות מדינה חילונית היא שתחליט. הפרדה זאת מעניקה הזדמנות לעמים בני דתות שונות לזכות בשוויון לפני החוק. הפרדת רשויות, כמו בארה"ב. בוא ננסה להבין את מצבנו הקשה בהווה. הציונות היתה תערובת של תנועה לאומית ודת. ב-1,900 השנים האחרונות, היהודים חיו כלאומיות יהודית, ומאחר שלא היתה להם שום ריבונות, הדבר לא הפריע לאיש, לרבות להם. רק אחרי דורות רבים, כאשר התחלנו לדבר על חיים במדינה יהודית, על חזרה לארץ ישראל, ההנהגה לא חשבה קדימה אלא חשבה אחורנית: "השיבנו ה' אלוהינו לציון עירך ברחמים." וזאת בהחלט שיבה. מה שחסר הוא הנהגה מדינית, שתקום ותאמר, שאם רצוננו באומה ריבונית, אומה של עם חופשי על אדמתו, עלינו להתעדכן. איננו יכולים להיות אומה חופשית כמו ערב הסעודית;
היינו רוצים להיות מדינה חופשית כצרפת, אנגליה או ארה"ב.
סוגיות אלה לא טופלו מעולם. וההוכחה לכך שאני צודק היא שאיש אינו מטפל בסוגיות אלה אפילו היום. אנשים אמרו דברים רבים עלי ועל שותפיי, אבל איש לא טיפל בסוגיית הפרדת הדת מהלאום: דת יהודית, לאומיות ישראלית. מה שקורה בישראל הוא שאנשים חיים במיסטיקה; אני אומר שמה שצריך לקרות לעם היהודי הוא שמישהו יפסיק לומר שהם אופטימיים. העם היהודי אופטימי? לא די בשישה מיליון יהודים מתים? אני פסימי. הם אומרים פרעה, המן,
היטלר: איפה הם? ואיפה אנחנו היהודים? אנחנו בתהליך של התפרקות!
סטודנט צעיר, נהג מונית בניו יורק, אמריקני, לא יהודי, הסיע אותי במנהטן. התחלנו לדבר על ישראלים. הוא אמר לי: "אני לא מבין דבר אחד, ואני לא נגד יהודים או ישראלים, אבל למה היה נחוץ לכם להקים את ישראל בפלסטין?" עבורו, ישראלי ויהודי הם היינו הך. עניתי לו
40