Page 46 - 1943 הילל קוק
P. 46
להשמדת יהודים, על המתנגדים לגרמניה לעשות אוטומטית בדיוק ההיפך. איך אפשר לומר שלא יכולת לעשות זאת? במהלך המלחמה, בעלות הברית טיפלו במגוון סוגיות. איך ניתן להקנות קדימות לסוגיית ההשמדה? היה עלינו להדגיש שהשמדה זאת היא מעשה מלחמתי של הגרמנים נגד בעלות הברית, אז איך נקשה עליהם להרוג יהודים? זה מה שאמרנו לבעלות הברית, זאת חזית שעליכם לטפל בה. לא דיברנו רק על הסוגיה ההומניטרית. היה עלינו לשכנע את בעלות הברית בחובתן המוסרית. אם אינכם מתכוונים להילחם בגרמנים ( בהשמדת היהודים)., אין הבדל ממשי ביניכם לגרמנים – אתם חיות בדיוק כמותם. הצלחנו לשכנע אנשים רבים, הרולד אייקס, מזכיר הפנים בממשל הנשיא רוזבלט – לא היה מקובל שחברי קבינט יצטרפו לוועד שלנו. אייקס היה יו"ר לשם כבוד (בוושינגטון). של ועד החירום שלנו להצלת יהדות אירופה. הרב וייז (רב אמריקני רפורמי מפורסם). כתב לו מכתב מגעיל וביקש ממנו להתפטר, והוסיף שאנחנו אנשים נוראים וחסרי אחריות. אייקס היה מדינאי חשוב מאוד. פגשתי אותו כמה פעמים במשרדו; הוא ממש הזמין אותי לשיחה. הוא היה רב עוצמה. משיחה זאת הבנתי שוייז איים עליו, אבל אייקס השיב לו במכתב ואמר לו שהוא מודה לרב אבל אינו זקוק לעצה לטיפול בענייניו. העבודה עם אייקס היתה קלה. כאשר הלכתי לפגוש אותו, חשבתי שהוא עומד להתפטר; הגויים הגיבו כראוי. מציאת רבנים שישתתפו במצעד לוושינגטון בסוף 1943 היתה קשה בהרבה משכנוע המזכיר לתמוך בוועד החירום להצלת יהדות אירופה. היה ניסיון להפוך את הצלת יהודי אירופה למשימה רשמית של ממשלת ארה"ב, וכדי לקדם מטרה זאת היה צורך לחולל לחץ ציבורי, אבל גם למצוא אופן פעולה; את זאת עושים בכך שנשיא ארה"ב יקים ישות להצלת יהודים. כאשר הוקמה מועצת פליטי המלחמה בינואר 1944, דיברנו על מיליוני דולרים שהיו זמינים למשימה זאת, וכאן ארגונים יהודיים אלה התחילו עם גישתם הטיפשית לבעיה. חברינו במחלקת האוצר אמרו לנו שמיליוני דולרים עמדו לרשות הנשיא בלא צורך באישור
הקונגרס לשימוש בהם.
אחרי 1941 גילינו לפתע את אמריקה: יהודי אמריקני ששמו היה אלפרד סטרלסין. באחת הישיבות שבהן דנו בהקמת צבא יהודי, סטרלסין הציע שנכנה את הצבא "הוועד לצבא פלשתיני" – לא "צבא יהודי." באותם ימים הייתי ציוני מהשורה, וארה"ב היתה ניטרלית. המונח "צבא יהודי" היה בעייתי. מר סטרלסין אמר לי, פיטר, אם יהיה צבא יהודי, האם עליי להתגייס אליו? השבתי לו בשלילה, אתה אמריקני, ומקומך הוא בצבא האמריקני. היום זה נשמע פשוט מאוד: אומה (מדינה) ישראלית קיימת כבר 32 שנים, והם חיים עדיין בעולם של חלומות, ובעולם של שקרים. אני מדבר על רעיונות אלה משלהי שנות הארבעים. אנחנו ניסינו להיות מעשיים. בשנת 1941 היינו עדיין ציונים פשוטים שעסקו ביהודים. למעשה, סטרלסין היה יהודי. נכון שמצבו היה שונה ממצב יהודי פולין, אבל מבחינתנו לא היה הבדל גדול בין יהודי אמריקני ליהודי פולני,
בדיוק כפי שבן גוריון ראה זאת, והיום רואים זאת כך שמעון פרס ומנחם בגין.
בשנת 1941, פתרנו את הבעיה באופן פרגמטי, וכיננו אותו "ועד לצבא יהודי של יהודים חסרי נתינות ויהודי פלשתינה." קשרנו את העגלה לפני הסוסים; הפתרון צץ לפני השאלה. אנחנו טענו שיש הבדל גדול בין יהודי מפלשתינה, יהודי פליט חסר נתינות, ליהודי אמריקני, יהודי אנגלי, ויהודי צרפתי. מי היה מר סטרלסין? לפתע גילינו שמר סטרלסין הוא יהודי, סוג אחר
44
