Page 61 - 1943 הילל קוק
P. 61
התנועה הציונית בארה"ב והשואה
אליהו מץ
לעיתים קרובות מדי, ד"ר וייז התייחס אל התנועה הציונית בארה"ב כאל רכושו הפרטי והתנגד בכעס לכל מנהיגות חדשה שאיימה על הבלעדיות שלו. שתדלנותו בוושינגטון היוותה כישלון מוחץ במשך שנים רבות, ולא רק בנוגע לציונות. שתדלנות רופסת זאת לא השיגה כמעט דבר
לעמנו בשנים הטרגיות של טבח וחיסול. אבא הילל סילבר JTA: 2 בינואר, 1945
מה שגרם לסילבר לומר דברים אלה על שותפיו להנהגת התנועה הציונית היתה מחלוקת בינו לסטיבן וייז ותומכיו על הדרכים והאמצעים להגשמת מטרות מדיניות ציוניות עתידיות. סילבר זעם על גישתו המתרפסת של וייז לנשיא פרנקלין ד. רוזבלט, בפרט ההיסוסים שהוא הפגין יחד עם הנשיא בשאלת עתיד פלשתינה כמקלט בטוח ליהודים. סילבר ראה בוייז מי שמייצג את עמדות הנשיא תחת שייצג את עמדות הציונים. למען ההגינות, יש לציין שסילבר עצמו לא הגיב
פוליטית או אחרת במאמץ להצלת יהדות אירופה.
כיצד קרה ששני היהודים מנהיגי התנועה הציונית בעלי ההשפעה הרבה ביותר בארה"ב החטיאו את המטרה ולא מיקדו את מאמציהם בהשמדה הנאצית? מטרת מאמר זה היא לפרט כמה עובדות היסטוריות ולהציג מחשבות על פעילויות התנועה הציונית ועל גישתה ליהדות אירופה תחת שלטון הנאצים. הניתוח מתחיל בחודש מאי 1942, ומסתיים בסוף 1944, התקופה שבה הושמדה רוב יהדות אירופה בידי הנאצים, כדי להבין את האופן שבו הסיעות הציוניות והארגונים המסונפים להן הגיבו לטבח. הכרת הרקע ההיסטורי של התנועה אינה מהווה תנאי מוקדם להבנת התגובה הציונית המוצגת במאמר זה, מאחר שהעובדות הרלוונטיות מוסברות לפרטיהן. מחקרים היסטוריים רבים פורסמו כמובן על סוגיות ציוניות, לרבות ניתוח התנועה הציונית במלחמת העולם השנייה. אלה יכולים לשמש מקורות רבי ערך למידע נוסף; אבל נכון
לעכשיו לא נמצא שום מחקר שעסק ברצינות או לעומק בנושא מאמר זה.
ככלל, הנהגת יהודי אמריקה לקתה בניסיון פוליטי מזערי ובמהלך המלחמה מצאה את עצמה בניגוד נאמנויות. העיסוק העיקרי בעת ההיא היה כיצד לתמרן בין אסון יהודי אירופה לאינטרסים האמריקניים במלחמה. תשובה מוזרה וייחודית נמצאה לכך: קידום מטרות ציוניות. מידה מסוימת של שיתוף פעולה התקיימה בקרב הנהגת יהודי ארה"ב, אבל קלוש מעיקרו. המנהיגות המוכרת כללה אנשים מרקעים כלכליים וגיאוגרפיים מגוונים שחתרו ליעדים פוליטיים מגוונים,
שכל אחד מהם דבק בו בהחלטיות.
עם זאת, למרות הבדלי ההשקפות, הציונים היו למנהיגות הבולטת ביותר בזירה היהודית אמריקנית בין השנים 1942 – 1944. ראוי לציין שמנהיגי ציונות ארה"ב הושפעו מאוד ממנהיגים ציונים במקומות אחרים. כיצד קרה שהשפעה חיצונית שלטה עד כדי כך בפעילויותיהם?
59
