Page 91 - 1943 הילל קוק

לברר את הגעת תפוחי האדמה למזרח אירופה. היהודים חיו בתואם ליתר אוכלוסיית אירופה. כמובן, הצמיחה הדרסטית של אוכלוסיית אירופה הובילה לצמיחת האלימות בכלל, ולצמיחת האנטישמיות הידועה לשמצה בפרט, שהגיעה לשיאה בשנות השמונים של המאה ה-19 וגרמה ליהודים להתחיל להגר לאמריקה ולמדינות אירופה האחרות. תנועת ההשכלה היהודית, ומגוון אידיאולוגית, לרבות הציונות, התפתחו במזרח אירופה באותה עת. לדברי ההיסטוריונית ברברה קריגר, גבר יהודי, משולם שמו, שחי בפלשתינה והתנצר בשנות החמישים למאה ה-19 "שתל את תפוחי האדמה, שכמה נוסעים טוענים שהם לא היו מוכרים בפלשתינה באותה עת... הצלחת תפוחי האדמה של משולם היתה אירוע כבד משקל..."91 להחדרת תפוחי אדמה לאזור שהיה ידוע אז כפלשתינה היתה השפעה מכרעת על צמיחת האוכלוסין העתידית ועל מצבם הנפשי של תושבי פלשתינה, ובסופו של דבר על המתיישבים היהודים שהגיע בשלהי המאה, ועל עתיד
העימות באזור.
בראשית המאה העשרים, מהפכת תפוחי האדמה באירופה היתה בשיאה, ובסופו של דבר, בין דברים אחרים, הובילה לשואה. אבל כאן נחוץ הסבר. סיפור האהבה הגרמני עם תפוחי אדמה וייצור תפוחי אדמה ידוע היטב. הגרמנים, גדולי יצרני תפוחי האדמה בראשית המאה העשרים, פיתחו לו שימושים רבים כמוצרי מזון, מזון בהמות ואלכוהול, והפכו לגדולי צרכני תפוחי אדמה בעולם, וכל אותה עת הם לא היו מודעים לתוצאות שיהיו לתפוחי אדמה עליהם. כי מתוך אוכלוסייה זאת, כלומר אוכלוסייה לא רעבה אלא שבעה למדי מתפוחי אדמה, צמח הנאציזם בהנהגת היטלר, שהטיף, בין רעיונות מטורפים אחרים, ל"מרחב מחייה" (במקרה זה התפשטות לשטחיהן העצומים של פולין, אוקראינה ורוסיה) ולהשמדת היהודים. כמובן, כיבוש שטחיהן העצומים של פולין ורוסיה, בפרט אזורי יישוב היהודים, הסתיים בשואה ובאפשרות שניתנה לנאצים לגדל עוד תפוחי אדמה במרחב מחייה זה. אפשר שייראה תמים מעט להתבונן בחוויה הגרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה ולקשור אותה לתפוחי אדמה, אבל בלתי נמנע לדעתי לא להתעלם מהקשר זה. לאמיתו של דבר, כדאי לעיין בספרו המפורסם של גונטר גראס, "תוף הפח," ולצפות בסרט המצוין שנעשה על פיו, ולהיזכר שהסיפור מתחיל במעשה אונס בשדה תפוחי אדמה. איני יודע כיצד ראו המודע והתת-מודע של גראס את שדה תפוחי האדמה בעת כתיבת הסצנה. כמובן, גראס אדם שנוי במחלוקת, בייחוד לאחרונה, אחרי פרסום זיכרונותיו, "לקלף את הבצל," שבו הוא מודה שבנעוריו התנדב לשרת באס. אס. מכל מקום, בזיכרונותיו, שלדעתי מייצגים דרך נאותה עבורו לבקש סליחה על השתתפותו בניסיון העידן הנאצי, הוא מזכיר תפוחי אדמה 15 פעמים לפחות. אולי היה נכון יותר מצדו לכנות את ספרו "לקלף תפוחי
אדמה," ולסיים כך פרק גרמני מביש אישית ולאומית.
מסעדות מזון מהיר ומסעדות בישול אטי מגישות כמויות תפוחי אדמה עצומות, מטוגנים או אפויים. עתה, בראשית המאה ה-21 גדולות יצרניות תפוחי האדמה בעולם הן סין והודו. לא ננסה לנתח כאן את מצבן הנפשי של אומות אלה בעקבות ייצור וצריכה עצומים של תפוחי אדמה. יש כמה סוגיות נוספות הנוגעות לתפוחי אדמה. החברה האמריקנית מכורה לגמרי
91 Barbara Kreiger, Divine Expectations: An American Woman in 19th-Century Palestine (Athens: Ohio University Press, 1999), p. 45
89