Page 143 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 143
22-8-2015
יובל מסקין- סופי הדרכים
ניחוח ראש השנה ויום הכיפורים באויר. עוד מעט יהיה אחרי החגים. בשיחה, שמקיים משה עם אלוהים, אלוהים אומר למשה- ִכּי לֹא ִי ְראַ ִני ָהאָ ָדם ָו ָחי: האם ביום שנדע את האל, או נראה אותו, - כבר לא נהיה? כנראה, שראיית השלמות, היא גם סופה של השלמות, או סופו של המתבונן. אכילה מעץ הדעת
כרוכה בסכנת מוות. אתה אולי זוכר, שבאחד משיריו של נתן אלתרמן, “אל הפילים”, הוא אומר- וסוף אין לדרך הזאת העולה, סופי הדרכים המה רק געגוע. נשמע מאוד פילוסופי- אבל גם מאוד מאיים. הרי, הפחד מפני סוף הדרך- מלווה אותנו תמיד, בטח לקראת ראש השנה ויום הכיפורים... למה אני מעמיס עליך את הפילוסופיה הנישגבת הזאת? כי אני רוצה לקחת אותך לטיול- לקראת- ראש השנה ויום הכיפורים. אז ככה- נטייל אל הרי הטאורוס במערב טורקיה, שם חבויה לה עיר אבודה, עיר נטושה, ריקה מאדם. טרמסוס שמה. הייתי שם. אתה פוסע בשבילי העיר, ואתה תמה- למה לפתע, לפני אלפי שנים, עזבו אותה כל התושבים? עיר, אתה מבין, עם בתים, מבני ציבור, בית קברות עמוס סרקופגים ססגוניים, וכמובן חומה אדירה. איך זה שפתאום, בלי סיבה ניראית לעין, קמים התושבים ועוזבים את המקום? אולי הגיע לעיר איזה חלילן, ונשף בקסמיו בחלילו- והתושבים הלכו בעיקבותיו, אל הלא נודע? עובדתית- להיסטוריונים ולארכיאולוגים אין הסבר. המקום הוא חידה. ברור, שלא היה זה אסון טבע- העיר עומדת על תילה, לתיפארת. לא מצאו, החוקרים, בין הרחובות, המיבנים, המיקדשים והחומות המבוצרות, את הסיבה לנטישה. לא היה זה אסון טבע- אך גם לא אויב חיצוני, שפרץ אל העיר, ואילץ את התושבים להימלט. אין שום סימנים למלחמה אלימה, כפי שנימצאו במקומות אחרים. ואכן- איזה אויב יוכל לעיר כזאת? ראשית- הגובה- הרי הטאורוס הם מיבצר אדיר,
143
