Page 145 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 145
גם אם לא תהיה לי עיר אחרת, לעולם, אמר התושב. גם אם לא יהיה לי תושב אחר לעולם- אמרה העיר. טרמסוס- תעלומה ואין קורא לה. אומר על זה המשורר- קוואפיי- בדרך לאיתקה-
ִאיָתָקה ֶהֱעִניָקה ְלךָ ַמָסּע ָיֶפה ִאְלָמֵלא ִהיא לא ָהִייָת ְכָּלל יוֵֹצא ַלֶדֶּרךְ. יוֵֹתר ִמֶזּה ִהיא לא תּוַּכל ָלֵתת.
אתה שואל אז מה? כלומר- ולעניננו??!!! אוה! השבוע התחיל המהלך, שיתן לעיר תל אביב רכבת קלה - כי זה מה שחסר לה, כדי להפוך אותה לעיר מושלמת. אנשי הרכבת הקלה, מבטיחים לנו שש שנים של דם, יזע ודמעות, כמו שהבטיח צ’רצ’יל בזמנו לעם הבריטי. הבטיח וקיים. אבל, בסוף המלחמה באירופה- גם שם זה לקח שש שנים- העם סילק את צ’רצ’יל מהתפקיד, ובחר במקומו לראש ממשלה את קלמנט אטלי. כנראה שעכשיו- שאין דם יזע ודמעות, והסבל חלף- אין היגיון להיות ביחד. הדבק של היחד היה המאבק בדרך לשם, לאיתקה. ואולי- בדרך לרכבת הקלה... אז אולי, כדאי, לפרנסי תל אביב, להיזהר לא לסיים את המלאכה שהתחילה השבוע, תוך שש שנים. שמא, כשהעיר תל אביב תהיה מושלמת בכל המעלות- יקומו התושבים, כמו תושבי טרמסוס, ויעזבו?! ייפרדו, כמו כמה זוגות נשואים שכולנו מכירים - שכשנישארו לבד- הילדים גדלו ועזבו- הם גילו שאין להם כבר סיבה להישאר יחד!!! צריך, רון חולדאי ידידי, אדוני ראיס אל בלאדיה, להתכונן לתקופה שאחרי הקשיים- צריך למהר ולהשיג קשיים חדשים וצרות חדשות. בלי זה- ינטשו התושבים!! אז בכל זאת, בשביל טעם טוב בפה, סיפור מסיפורי ערב, שאני רגיל ליחס לאבא שלי. ג’וחה הגיע לעיר, עם סחורה מה שרצה למכור בשביל LETFARNESS. אבל, אנשים ממהרים, לא עומדים. מה עשה ג’וחה? הוציא רעשן גדול, עמד על כיסא בכיכר העיר, וסובב את הרעשן מעל הראש שלו. התחילו לבוא אנשים, וג’וחה צעק, יא נאס, תעאלו ושופו, לאמר, אנשים, בואו לראות! ואנשים התאספו, - אבל, בינתיים, מרוב שסובב את הרעשן, עם היד גבוה למעלה, המכנסיים של ג’וחה, מהסיבוב, התחילו ליפול, עד שנפלו לגמרי... והקהל,
145
S
