Page 88 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 88
בקיצור- היא ברחוב, בלי בעל ובלי ילדים, לא לדבר על המכונית, הקוקטיילים והאופרה. אויס אופרה. אתה ודאי זוכר, שרחל אמנו אומרת ליעקב- הבה לי בנים, ואם אין- מתה אנוכי! היא יודעת על מה היא מדברת! נמשיך בציטוט- סיפור המתח בתיק שלנו נמשך.
אמר לה רבי יהודה- ולא ערב ליך?
כך מופיע בתלמוד!!! ככה, רסמי!!! את השאלה שואל נשיא הסנהדרין, ולא איזה שופט זוטר בפנסיה! האשה שלנו עונה לרבי יהודה הנשיא תשובה מבריקה, שמדביקה אותו לקיר. מה שהיא אומרת לו הוא פשוט- זה לא עסק של האמא שלך, אם נהניתי או לא. אנחנו, היא אומרת, בודקים מצב מישפטי- האם נאנסתי לעשות עם גופי דבר שאני לא רוצה לעשות. אל תחפש רכילות מלוכלכת, זקן מגעיל! הסכת לתשובתה-
יום הכיפורים, היא אומרת, הוא הקדוש ביותר עבורך, צום, תפילה, היטהרות. אז כך גם הגוף שלי, עבורי, קדוש. וכך היא אומרת-
אמרה ליה ואם יטבול אדם אצבעו בדבש ויתננה לתוך פיך, אינו ערב לך?! האשה פוקחת את עיניו של המשפטן הדגול שלנו- ואומרת- נא תתעסק בשאלה אם באופן משפטי נאנסתי. כשארצה לשמוע את דעתך על ההנאות שלי- אבוא לשאול! זה לא הנושא שלנו. אני לא שואלת אותך אם היה לך מתוק בפה, כשמישהו הכניס לתוך פיך ביום הכיפורים, בכפייה, אצבע טבולה בדבש! השאלה היא אם זה נעשה
מרצונך או לא!! היית חושב שרבנו הקדוש יצלוב את הגברת- אבל- פה גדולתו- הוא שמע את חרפתו, והוציא פסק דין ענייני, קצר, תמציתי- בן מלה אחת- וקבלה. כלומר, רבי יהודה הנשיא, שמע את חרפתו, קיבל אותה, ואישר לה שנאנסה. כי, השאלה המשפטית היא לא אם היא נהנתה או לא, אלא אם הדבר נעשה בכפייה. במסכת כתובות בתלמוד, אף מרחיקים לכת הרבה יותר מכל דימיון פרוע של מדינת תל אביב- כלשתִחלתהבאונסוסופהברצון-אפילוהיאאומרת‘הניחולו,שאלמלא(לא) נזקק לה היא שוכרתו’ - מותרת. מאי טעמא? יצר אלבשה”. כלומר- כשהיא אומרת- אני מודה לו מאוד- והייתי אפילו משלמת לו על השירות- זה עדיין אונס, משום שתחילתה באונס, וזאת השאלה היחידה- ולא אם היא נהנתה. הביטוי “יצר אלבשה” הוא המקבילה לביטוי- את כנראה נהנית מזה...- הביטוי הוא מאוד אנושי- הוא מאשר שאשה נהנית מיחסי מין.
88
