Page 16 - Hatzvi 1148
P. 16

‫המחשב אינו כל‪-‬יכול‬

                                                                      ‫מאת ‪ :‬דוד הראל‬
                                 ‫"תודה לאל על ספרו של דוד הראל" האקונומיסט‪.‬‬

                                            ‫קרא‪ ,‬התרשם וסיכם‪ :‬ד"ר יששכרי דוד‪.‬‬

‫‪ -‬בתחילה ברצוני להדגיש כי ספר זה אינו חדש‪ ,‬הוא נכתב ב ‪ 2008‬ועודכן ב‪.2012 -‬‬
‫אולם הבעיות שהוא מציב בו‪ ,‬לא ניראה לי שהן נפתרו‪ ,‬אולי שופרו במידה זו או‬

     ‫אחרת‪ ,‬אבל הפתרון המלא היה בלתי מושג אז ולכן גם ככל הניראה גם היום‪.‬‬
‫‪ -‬ההערה השנייה היא כי הספר בחלקו הגדול דורש ידע במדעי המחשב‪ ,‬ואולי גם‬
‫במתמטיקה‪ .‬לכן מי שיש לו הידע הזה אולי מכיר את הנושאים הנדונים בספר כבר‬
‫מראש‪ ,‬ומי שאין לו הידע הזה‪ ,‬אולי יתקשה לקרוא אותו מלכתחילה‪ .‬גילוי נאות‪:‬‬
‫לי אין את הידע הפורמלי הזה וכל מה שיכולתי להפיק ממנו הוא התרשמות כללית‬
‫מהחלק הראשון‪ .‬החלק השני של הספר מספר על אפשרויות להתקדמות עתידיות‪,‬‬
‫שישפרו אולי את ביצועי המחשב אבל לא יפתרו את הבעיות המוצגות‪ ,‬אבל גם הן‬
‫עדין נכון להיום לא הוגשמו (נבדק בוויקיפדיה) ‪ ,‬הן בעיקר מה שמכונה‪ ,‬מחשוב‬

                                        ‫קוואנטי‪ ,‬מחשוב מולקולרי‪ ,‬מקביליות ועוד‪.‬‬

                                                 ‫הבעיות הבלתי ניתנות לפתרון‪ ,‬אליבא‬
                                                 ‫דה‪-‬הראל‪ ,‬אינן שאלה של השקעה של‬
                                                 ‫זמן (אנושי)‪ ,‬מקום‪ ,‬או אמצעי חישוב‬
                                                 ‫או כסף‪ .‬הפתרון "האמיתי" (והלא‬
                                                 ‫ידוע) דורש זמן הגדול מהזמן שעבר‬
                                                 ‫מהמפץ הגדול או הרבה יותר ממנו‪.‬‬
                                                 ‫הבעיות עצמן אינן תיאורטיות בלבד‬
                                                 ‫אלא אפילו כאלו הנדרשות לתחומים‬
                                                 ‫מעשיים מסוימים‪ .‬הבעיה הקלאסית‬
                                                 ‫המפורסמת נקראת "בעיית הסוכן‬
                                                 ‫הנוסע" בה קיימת רשת של מספר‬
                                                 ‫ערים (עשרות או מאות) ואתה צריך‬
                                                 ‫למצוא את הדרך הקצרה ביותר בין‬
                                                 ‫שתי ערים‪ .‬כדי לנסות את כל האפל‬
                                                 ‫שרויות אתה ניזקק ל"זמן אקספול‬
                                                 ‫ננציאלי (מעריכי)‪ ,‬כאשר הזמן הנדל‬
                                                 ‫רש הוא אקספוננט (מעריך) של מספר‬
                                                 ‫הערים‪ .‬השאלה היא אינה תיאורטית‬
                                                 ‫אלא משל בלבד‪ .‬היא מעשית עבור‬
                                                 ‫תחומים של תורת הצירופים‪ ,‬חקר‬
                                                 ‫ביצועים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬תורת המשחקים‬
                                                 ‫ולוגיקה שהם יישומיים בתחומי התל‬
‫קשורת‪ ,‬בנקאות‪ ,‬תכנון ערים‪ ,‬בניית מעגלים משולבים‪ ,‬תכנון מערכת שעות מול‬
          ‫כיתות (ומורה)‪ ,‬תכנון טיולים‪ ,‬ניתוב שיחות טלפון‪ ,‬העברת נתונים ברשת‪.‬‬
‫בעיה הפוכה קיימת בתחום ההצפנה המבוסס (נכון להיום) על הקושי בפירוק מספר‬
‫ראשוני כלשהו לגורמים‪ .‬כיום זו בעיה אקספוננציאלית‪ ,‬ועל כך מבוססת ההצפנה‪.‬‬
‫ללא הצפנה לא תתכן כלכלה ומסחר מודרני‪ .‬השיטה נקראת ‪ RSA‬כאשר ‪ S‬הוא‬

                                                             ‫עבור הישראלי אלי שמיר‪.‬‬
‫כיום כאמור זה לא מעשי אולם החשש הוא כי באם תתכן התפתחות בתחום של‬
‫'מחשוב קוונטי' ההצפנה כאן תיפול וכל התחומים החשובים כאן יפלו‪ .‬לגבי העתיד‬

                                          ‫התקווה היא בהתפתחות "מחשוב קוונטי"‪.‬‬
‫'מחשוב קוונטי' מבוסס על 'ביטים קוונטיים (קיוביט)' במקום על שער י ‪ on/off‬א�ל‬
‫קטרוניים‪ ,‬והוא אמור להיות מהיר בסדרי גודל יותר‪ .‬הנקודה היא כי עד היום לא‬
‫הצליחו לבנות מעבד שכזה רק עד ‪ 7‬קיוביטים‪ .‬באם יבנה מחשב שכזה הוא יהיה‬
‫מהיר הרבה יותר ויוכל לזרז פתרון בעיות "זמן מערכי" לפירוק מספרים ראשוניים‪,‬‬

                                                           ‫כך ששיטת ההצפנה‪ ,‬תיפול‪.‬‬
‫צריך לומר כי עבור למרבית הבעיות שלמעלה יש "פתרונות מקורבים" למשל על ידי‬

                                                                        ‫"תכנון דינמי"‪.‬‬
‫כאמור הספר דורש ידע במדעי המחשב ומתמטיקה‪ ,‬אולם הוא חשוב להבנת המצב‬

                                                                      ‫הנוכחי מצד שני‪.‬‬
 ‫לכן בקושי הייתי מגדיר אותו כספר "מדע פופולרי" וממליץ עליו לקורא מהשורה‪.‬‬

‫גליון מספר ‪3.3.2022 | 1148‬‬  ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21