Page 16 - Hatzvi 1148
P. 16
המחשב אינו כל-יכול
מאת :דוד הראל
"תודה לאל על ספרו של דוד הראל" האקונומיסט.
קרא ,התרשם וסיכם :ד"ר יששכרי דוד.
-בתחילה ברצוני להדגיש כי ספר זה אינו חדש ,הוא נכתב ב 2008ועודכן ב.2012 -
אולם הבעיות שהוא מציב בו ,לא ניראה לי שהן נפתרו ,אולי שופרו במידה זו או
אחרת ,אבל הפתרון המלא היה בלתי מושג אז ולכן גם ככל הניראה גם היום.
-ההערה השנייה היא כי הספר בחלקו הגדול דורש ידע במדעי המחשב ,ואולי גם
במתמטיקה .לכן מי שיש לו הידע הזה אולי מכיר את הנושאים הנדונים בספר כבר
מראש ,ומי שאין לו הידע הזה ,אולי יתקשה לקרוא אותו מלכתחילה .גילוי נאות:
לי אין את הידע הפורמלי הזה וכל מה שיכולתי להפיק ממנו הוא התרשמות כללית
מהחלק הראשון .החלק השני של הספר מספר על אפשרויות להתקדמות עתידיות,
שישפרו אולי את ביצועי המחשב אבל לא יפתרו את הבעיות המוצגות ,אבל גם הן
עדין נכון להיום לא הוגשמו (נבדק בוויקיפדיה) ,הן בעיקר מה שמכונה ,מחשוב
קוואנטי ,מחשוב מולקולרי ,מקביליות ועוד.
הבעיות הבלתי ניתנות לפתרון ,אליבא
דה-הראל ,אינן שאלה של השקעה של
זמן (אנושי) ,מקום ,או אמצעי חישוב
או כסף .הפתרון "האמיתי" (והלא
ידוע) דורש זמן הגדול מהזמן שעבר
מהמפץ הגדול או הרבה יותר ממנו.
הבעיות עצמן אינן תיאורטיות בלבד
אלא אפילו כאלו הנדרשות לתחומים
מעשיים מסוימים .הבעיה הקלאסית
המפורסמת נקראת "בעיית הסוכן
הנוסע" בה קיימת רשת של מספר
ערים (עשרות או מאות) ואתה צריך
למצוא את הדרך הקצרה ביותר בין
שתי ערים .כדי לנסות את כל האפל
שרויות אתה ניזקק ל"זמן אקספול
ננציאלי (מעריכי) ,כאשר הזמן הנדל
רש הוא אקספוננט (מעריך) של מספר
הערים .השאלה היא אינה תיאורטית
אלא משל בלבד .היא מעשית עבור
תחומים של תורת הצירופים ,חקר
ביצועים ,כלכלה ,תורת המשחקים
ולוגיקה שהם יישומיים בתחומי התל
קשורת ,בנקאות ,תכנון ערים ,בניית מעגלים משולבים ,תכנון מערכת שעות מול
כיתות (ומורה) ,תכנון טיולים ,ניתוב שיחות טלפון ,העברת נתונים ברשת.
בעיה הפוכה קיימת בתחום ההצפנה המבוסס (נכון להיום) על הקושי בפירוק מספר
ראשוני כלשהו לגורמים .כיום זו בעיה אקספוננציאלית ,ועל כך מבוססת ההצפנה.
ללא הצפנה לא תתכן כלכלה ומסחר מודרני .השיטה נקראת RSAכאשר Sהוא
עבור הישראלי אלי שמיר.
כיום כאמור זה לא מעשי אולם החשש הוא כי באם תתכן התפתחות בתחום של
'מחשוב קוונטי' ההצפנה כאן תיפול וכל התחומים החשובים כאן יפלו .לגבי העתיד
התקווה היא בהתפתחות "מחשוב קוונטי".
'מחשוב קוונטי' מבוסס על 'ביטים קוונטיים (קיוביט)' במקום על שער י on/offא�ל
קטרוניים ,והוא אמור להיות מהיר בסדרי גודל יותר .הנקודה היא כי עד היום לא
הצליחו לבנות מעבד שכזה רק עד 7קיוביטים .באם יבנה מחשב שכזה הוא יהיה
מהיר הרבה יותר ויוכל לזרז פתרון בעיות "זמן מערכי" לפירוק מספרים ראשוניים,
כך ששיטת ההצפנה ,תיפול.
צריך לומר כי עבור למרבית הבעיות שלמעלה יש "פתרונות מקורבים" למשל על ידי
"תכנון דינמי".
כאמור הספר דורש ידע במדעי המחשב ומתמטיקה ,אולם הוא חשוב להבנת המצב
הנוכחי מצד שני.
לכן בקושי הייתי מגדיר אותו כספר "מדע פופולרי" וממליץ עליו לקורא מהשורה.
גליון מספר 3.3.2022 | 1148 16