Page 12 - Hatzvi 1144

‫מדד הביטחון הלאומי ‪ -‬מחקר דעת קהל חדש של‬
‫המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת ת"א‪:‬‬

‫ערבים ישראליים‪.‬‬ ‫מאמינים שישראל תוכל למנוע יכולת גרעינית מאיראן‪,‬‬ ‫‪ 66%‬מהציבור מוטרד מהאיומים הפנימיים יותר‬
‫עוד עולה כי קיים חשש רב בקרב הציבור היהודי‬ ‫‪ 34%‬סבורים שאין לישראל את היכולת‪ 21% ,‬השיבו‬ ‫מאשר מהאיומים החיצוניים; ‪ 43%‬מהציבור מודאג‬
‫מהישנות אירועים דומים או חמורים יותר בעתיד הקי‬ ‫ביותר מהמתח בין ערבים ליהודים בארץ ; ‪ 40%‬מהצ�י‬
‫רוב ‪ 94% :‬מהצ�י‬ ‫כי אינם יודעים‪.‬‬ ‫בור – יש לתקוף את תשתיות ייצור הטילים המדויקים‬
‫בור היהודי העיד‬ ‫בנוגע לזירה הצפונית והתמודדות ישי‬ ‫בלבנון גם במחיר של מלחמה; ‪ 85%‬סבורים שישראל‬
‫כי הוא חושש מכך‪.‬‬ ‫ראל עם פרויקט דיוק הטילים של חזי‬ ‫יכולה לסמוך רק על עצמה‪ ,‬אך רק ‪ 45%‬מהציבור חושב‬
‫באשר ליחס של‬ ‫באללה‪ 40% ,‬מהציבור תומך בתקיפת‬ ‫שישראל תצליח למנוע יכולת גרעינית מאיראן;‪57%‬‬
‫הציבור היהודי‬ ‫תשתיות ייצור הטילים המדויקים גם‬ ‫חושבים שהדמוקרטיה בישראל בסכנה; ‪ 61%‬סבורים‬
‫לציבור הערבי ביי‬ ‫במחיר של מלחמה‪ .‬רק ‪ 23%‬מעדיפים‬ ‫שיש לתעדף תקציבים חברתיים על פני תקציב הביי‬
‫שראל‪ 47% ,‬רואים‬ ‫לחזק את יכולות ההגנה מפני הטילים‬
‫בציבור הערבי כמי‬ ‫על חשבון המתקפה הצבאית ‪ 16% ,‬ת�ו‬ ‫טחון; ‪ 63%‬סבורים‬
‫שיש לכבדם‪ ,‬אך גם‬ ‫מכים בהגעה להסדר‬ ‫שיש לאפשר ליהודים‬
‫לחשוד בהם‪24% ,‬‬ ‫בנושא באמצעות תיווך‬ ‫לעלות להר הבית‪,‬‬
‫רואים בהם כאזרחים שווי זכויות‪ ,‬מול ‪ 7%‬הרואים‬ ‫‪ 39%‬תומכים גם‬
‫בהם כאזרחים שאינם שווי זכויות ו‪ 22% -‬אף רואים‬ ‫בינלאומי‪.‬‬ ‫במתן אפשרות תפיי‬
‫בהם כאויבים בפוטנציה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬בעקבות אירועי‬ ‫רוב הציבור מאמין כי מצבה של ישי‬
‫מאי‪ 52% ,‬מהציבור היהודי העיד כי חל שינוי לרעה‬ ‫ראל בהיבט הביטחון הלאומי סביר‬ ‫לה ליהודים בהר‪.‬‬
‫(‪ 6.2‬על סולם שבין ‪ 1‬ל ‪ 10‬וזאת בד�ו‬ ‫מחקר דעת קהל‬
‫בעמדתם כלפי ערביי ישראל‪.‬‬ ‫מה לשנה שעברה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלה יריי‬ ‫חדש של המכון למי‬
‫לעומת היחס החשדני עד שלילי ברמה התפיסתית‪ ,‬הרי‬ ‫דה בתחושת הביטחון בהשוואה לשנה‬ ‫חקרי ביטחון לאומי‬
‫שברמה הפרקטית‪ ,‬רוב הציבור היהודי תמך בהשקעה‬ ‫שעברה כפי שבאה לידי ביטוי ממענה‬ ‫שבאוניברסיטת ת"א‬
‫של הממשלה במיעוט הערבי ואף חלה עלייה בתמיכה‬ ‫לשאלות שונות‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬השנה רק‬ ‫בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית‪ ,‬מגלה‬
‫זו‪ ,‬מ‪ 64%-‬בסקר שנערך‬ ‫‪ 36%‬סברו כי "מצבה האסטרטגי של ישראל מעולם לא‬ ‫כי הציבור הישראלי מודאג יותר מהאיומים החברי‬
‫במאי ‪ ,2021‬ל‪ 70%-‬בסקר‬ ‫תיים מבפנים מאשר מהאיומים הביטחוניים מבחוץ‪,‬‬
‫היה טוב יותר" (לעומת כ ‪50%‬‬ ‫רבים בציבור גם אינם אופטימיים באשר ליכולתה של‬
‫הנוכחי‪.‬‬ ‫בשנים ‪ .)2020-2018‬בנוסף‪,‬‬ ‫ישראל למנוע מאיראן השגת יכולת גרעינית‪ .‬את המחי‬
‫בסוגיית עליית יהודים להר‬ ‫השנה ‪ 64%‬מהציבור סבור כי‬ ‫קר ניהלה ד"ר ציפי ישראלי‪ ,‬ראש תכנית דעת קהל במי‬
‫הבית‪ ,‬רוב הציבור תומך‬ ‫"לנצח נחיה על חרבנו"‪ ,‬לעומת‬ ‫כון למחקרי ביטחון לאומי‪ ,‬בסיוע החוקרת רותי פינס‪,‬‬
‫בכך שיהודים יוכלו לעלות‬ ‫ודיון מעמיק בו יתקיים במסגרת הכנס הבינלאומי השי‬
‫להר (חלה עלייה השנה‬ ‫‪ 52%‬בשנה שעברה‪.‬‬ ‫נתי של ה‪" INSS -‬הערכה אסטרטגית לישראל" אשר‬
‫לעומת סקרי המכון בעבר)‪,‬‬ ‫בהמשך לעמדות הציבור לפיהן‬ ‫ייפתח מחר בערב‪ ,‬שלישי‪ ,1.2 ,‬בנאום רה"מ נפתלי‬
‫כאשר ‪ 39%‬חושבים שיש‬ ‫האיומים החברתיים חמורים‬
‫גם לאפשר ליהודים להי‬ ‫יותר מהאיומים הביטחוניים‬ ‫בנט‪.‬‬
‫תפלל בהר באופן חופשי (‪ 46%‬בקרב הציבור היהודי‪,‬‬ ‫‪ -‬רוב הציבור סבור כי נדרש‬ ‫‪ 66%%‬מהצ�י‬
‫לעומת ‪ 8%‬בקרב הציבור הערבי)‪ 23% ,‬סבורים שיש‬ ‫שינוי בסדר העדיפויות‬ ‫בור מודאג‬
‫לאפשר ליהודים לעלות להר אך לא להתפלל בו (‪24%‬‬ ‫של המדינה‪ ,‬כך שתקצוב נושאי כלכלה‪ ,‬חברה‬ ‫מהאיומים‬
‫מהציבור היהודי; ‪ 8‬אחוזים)‪ ,‬רק ‪ 17%‬השיבו כי אין‬ ‫וחוק וסדר יקבל עדיפות על פני תקציב הביטי‬ ‫החברתיים‬
‫לאפשר ליהודים לעלות להר (‪ 14%‬מהציבור היהודי‪,‬‬ ‫חון (‪ 61%‬כלל המדגם‪ .‬יהודים – ‪ 58%‬אחוזים‪.‬‬
‫לעומת ‪ 38%‬מהציבור הערבי)‪ 20% ,‬השיבו כי אינם‬ ‫ערבים – ‪ 78%‬אחוזים)‪ .‬מעניין כי ככל שמדובר‬ ‫פנימיים‬
‫יודעים (‪ 16%‬מהציבור היהודי‪ ,‬לעומת ‪ 37%‬מהציבור‬ ‫במעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה יותר כך עולה התי‬ ‫יותר מאשר‬
‫מיכה בעדיפות לנושאים חברתיים‪.‬‬ ‫מהאיומים‬
‫הערבי)‪.‬‬ ‫הדאגה מאיומי הפנים באה לידי ביטוי גם בנתון‬ ‫החיצוניים‪,‬‬
‫בסוגיית הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬רוב הציבור‬ ‫שמצביע על כך ש ‪ 57% -‬מהציבור חושב שה�ד‬ ‫רק ‪27%‬‬
‫(‪ )60%‬ממשיך‬ ‫מוקרטיה בישראל בסכנה‪ 43% .‬חושבים שהיא‬
‫לתמוך בני‬ ‫מודאי‬
‫קיטת צעדי‬ ‫אינה בסכנה‪.‬‬ ‫גים מהאיומים הביטחוניים יותר מאשר מהאיומים‬
‫היפרדות מהי‬ ‫הפנימיים‪ .‬כאשר נדרש הציבור לדרג את האיומים‬
‫פלסטינים כדי‬ ‫ניכרת בהתייחסות הציבור השפעה רבה של‬ ‫החיצוניים החמורים ביותר על ישראל ‪ ,‬מעניין לגלות‬
‫למנוע מציאות‬ ‫אירועי מאי‪ ,‬מקרב המתחים החברתיים‪-‬‬ ‫שאיראן והסכסוך הישראלי‪ -‬פלסטיני תפסו את המי‬
‫של מדינה דו‬ ‫פנימיים‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬חלק ניכר מהציבור‬ ‫קומות הראשונים בפער קטן ביניהם – ‪ 23%‬השיבו כי‬
‫לאומית אחת‬ ‫היהודי מודאג ביותר מהמתח בין ערבים‬ ‫איראן גרעינית היא האיום החמור ביותר הנשקף לישי‬
‫(ימין – ‪.55%‬‬ ‫ליהודים בארץ( (‪ 43‬אחוזים)‪ ,‬אחר כך מ�ה‬ ‫ראל‪ 21% ,‬ציינו את הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני; ‪10%‬‬
‫מרכז – ‪.65%‬‬ ‫מתח בין ימין לשמאל (‪ 24‬אחוזים)‪ ,‬על רקע‬ ‫נוספים העלו את בעיית חמאס בעזה ‪ 15% ,‬ציינו פע�י‬
‫מעמדי‪-‬חברתי‪-‬כלכלי ‪ 13 -‬אחוזים‪ ,‬בין ח�ר‬
‫שמאל‪.)87 -‬‬ ‫דים לחילוניים – ‪ 12‬אחוזים ומהמתח הבין‬ ‫לות טרור‪ ,‬רק ‪ 13%‬ציינו את הזירה הצפונית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לראשונה מזה שנים נמצאה ירידה באחוז‬ ‫עדתי מודאגים ביותר‬ ‫‪ 85%‬מהציבור סבור‬
‫התומכים בפתרון שתי המדינות לשני עמים (תמיכה –‬ ‫רק אחוז זניח מקרב הציבור היהודי‬ ‫ש"ישראל יכולה לסי‬
‫יהודים ‪ ,46%‬ערבים – ‪ .)70%‬השנה‪ ,‬אחוז המתנגדים‬ ‫מוך רק על עצמה" אל‬
‫לפתרון עלה על אלה שתומכים‪ .‬ובאותו הקשר נמצאה‬ ‫(‪ 4‬אחוזים בלבד)‪.‬‬ ‫מול האיומים החיצוי‬
‫גם ירידה בהיתכנות של פתרון שתי המדינות ‪ -‬רוב‬ ‫בנוסף‪ 55% ,‬מהציבור היהודי העידו‬ ‫ניים אך נראה שהציבור‬
‫כי בעקבות אירועי מאי‪ ,‬פחתה תחוי‬ ‫ריאלי בנוגע ליכולת‬
‫הציבור (‪ )63%‬סבור כי הפתרון לא בר השגה‪.‬‬ ‫שת הביטחון האישי שלהם‪ ,‬הדבר‬ ‫האופרטיבית של ישי‬
‫בא לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בירידה‬ ‫ראל לעצור את הגרעין‬
‫של חלק מהציבור (‪ )36%‬בתדירות‬ ‫האיראני‪ 45% .‬בלבד‬
‫הביקורים ביישובים או בעסקים‬

‫גליון מספר ‪3.2.2022 | 1144‬‬ ‫‪12‬‬