Page 22 - Hatzvy 988
P. 22
עיתון הצבי תרבות
זכרונות מזומו
מוזיאון זומו ערד ננעל בשישי האחרון אחרי תקופה ארוכה של פעילות אינטנסיבית.
צוות זומו ,תושבים ואורחים נזכרים ברגע אחד מתוך חודש וחצי של חוויה אמנותית קהילתית פורצת
דרך -וראשונה מסוגה בערד ובכלל בישראל
"הדבר המרגש ביותר מבחינתי היה יריד האמנים "זומומיקס" המוזיאון .זה תמיד מחזיר אותי כתב:ירון רבינוביץ'
שהרימה סער ירושלמי ,מדריכה שהחליטה ליצור אירוע תוך לזכרונות העבר המתוקים ,בהם כיתת הסדנה בבית הספר צילום :אורן עמית
כדי המוזיאון .המטרה של "זומו" היא לייצר אקטיביזם תרבותי, פבל נוביקוב ,תושב ערד ,בוגר תואר בפילוסופיה ,מדריך בזומו:
וכשבחורה צעירה לוקחת יוזמה תרבותית ומבצעת אותה - היית לי מקום מנחם". "אני זוכר איך נכנסתי לנקות את בריכת הספרים של אביטל
הלית מיכאלי ,מנהלת מחלקת החינוך בזומו: גבע ,בנעליים מסלוטייפ שאלתרתי עם לינה .הוצאתי ספרים
מבחינתי זה מרגש עד דמעות". "ששת השבועות של זומו בערד היו מלאים מפגשים משמעותיים רטובים שטפטפו לתוך המים החלודים .השמיים השתקפו
אורן עמית ,מנהל התרבות בערד והשותף המקומי של זומו: ומרגשים עם תלמידים ,מבקרים מזדמנים ,אמנים ותושבי בבריכה ,וזה הרגיש לי סמל לסוף לחיים שניהלתי לפני ,בענן
"פסטיבל זז .זוג אמנים קנדיים ,היא אסייתית והוא -לא העיר .קשה לבחור מתוכם רגע אחד ,אז אבחר חפץ .קופסת האפלטוני שבין גאונים מתים ורחובות שנראים רק בעיניים
ברור ,הוא נכנס לבריכת הספרים ]אני חושב :צלם בהיכל, הזיכרונות "סיפורי מגבת" עמדה בכניסה למוזיאון והזמינה עצומות .החיים חסרי האחריות שלי ,עם הכחשה לכל דבר
השחתת עבודת אמנות -אבל בעצם כל עבודת האמנות הזו את המבקרים לשלשל פנימה זכרונות ,סיפורים והגיגים על שקשור בכסף ,ואדישות לרוב הדברים הבריאים שעוזרים
היא השחתה אחת גדולה[ .הוא מתחיל לצעוק עם מגאפון. מגבות ערד ומגבות בכלל .כשקראתי את הטקסטים שנאספו, לחייך .בכלל ,תפסתי חיוך כאקט בורגני .קראתי
היא ,לבושה מדים ,מכריזה על ספר אקראי אחד הרבה דברים שהיו בתוך הבריכה .כשהוצאתי
מתוך הבכירה ,שכתוב כל מה שאנחנו צריכים הרגשתי שזומו איפשר להמון אנשים לסגור מעגל עם מפעל, את הספרים ,ראיתי כל מיני רמזים אירוניים בין
לדעת בחיינו .קרנבל מוזר ,מצחיק ומהפנט. שהיה הרבה מעבר למקום עבודה ,וייצר מקום של מפגש השורות ,שרק אני יכולתי להבין :הצחיק אותי
סיומו בתוך מכולת המיטות ,כשאם צעירה שרה מרגש ומשמעותי בין עבר להווה ,ובין אמנות לחיים עצמם". שספר של ג'ון לוק ממש התלכלך ,וספר של
באיטלקית וילד קטן משחק עם שבלולים ,כמעט היידגר לא נרטב כי היה עטוף בניילון .ספרים
שרון גלזברג ,יוצרת פרויקט "אסיף" )מכולת שירי הערש על גבורה ,כל מיני מזרקי מוטיבציה מגמתיים,
בחושך מוחלט". בכניסה( ,מנהלת מחלקת קהילה בזומו: עכשיו הזכירו לי רק ציפורים מתות .הודיתי בלב
ליהי אלון ,בוגרת תואר שני באמנות ותושבת לאביטל על החוויה הזאת.
"הרגע המשמעותי ביותר עבורי בערד היה לפגוש את אברהם יום אחד נכנס אלינו אדם שעבד כ 25-שנה
ערד ,מדריכה בזומו: רחמים ברוך שלמה ישוע גבאי .במסגרת עבודת האסיף שאני ב"מגבות ערד" .הוא ידע לזהות כל מכונה בציורים
"הצופים שהגיעו לצפות בתערוכה ,לקחו בה יוצרת עבור "זומו" אני מסתובבת בעיר ומקליטה שירי ערש של של אולגה קונדינה ,וסיפר לי איך עבר מתפקיד משמעותי
חלק פעיל .תחילה ,בקבלת הפנים שחיכתה תושבי ערד .אברהם הזמין אותי לביתו .בין שיר לשיר גיליתי בברית המועצות לישראל ,והתקבל לעבודת ניקיון במפעל.
לקהל עם בריכת הספרים של אביטל גבע ,שלא אדם-יוצר מדהים .בן 92ובתוכו צבור ידע ואהבה לשפה שלא הוא מהנדס עם השכלה איכותית ,שעלה לארץ בניגוד לרצונו,
השאירה אף צופה אדיש .היו כאלה שהזדהו עם המסר של פגשתי מעולם .מקווה שנמשיך לשתף פעולה גם בסיבוב הבא אבל היה כבר בן 57וירדה אצלו התפיסה לשפות.
העבודה ,והיו כאלה שהזדעזעו ,כעסו ואמרו שקשה להם לראות אחרי שנתיים יצא לו לתקן מנוע במכונה שאף
ספרים שוקעים בבריכה .לאחר מכן ,חיכתה להם קבלת הפנים של המוזיאון". אחד ממחלקת האחזקה לא ידע לתקן ,אחרי
השנייה :תה ועוגיות .כולם שבחו את היוזמה מילנה גיצין אדירם ,יזמת ואוצרת מוזיאון זומו: כן עוד משהו קטן ,וכך העבירו אותו מחלקה
הזאת .בתוך המוזיאון ,המבוגרים והילדים כאחד אחרי מחלקה לתפקיד אחר במפעל .כל סיפור
התלהבו ממקלות ההליכה של גיא קניגשטיין, הסינדרלה הזה ,שמשמש כבסיס להרבה סרטים
שהפך אותם לכאלה שמאתגרים את ההליכה הוליוודים ,נתקע לו בסוף החיים .ואז שאלתי
במקום לסייע להולך .בהמשך ביקורם ,הם נחשפו אותו איך הוא מרגיש עם ההרפתקה הזו .הוא
לעבודות השונות ,המציגות את המנגנונים בחברה אמר לי" :זה מרגיש די חסר משמעות .אנשים
הישראלית .גם שם ,הקהל פירש את היצירות אומרים לי :תראה כמה דברים יש לך .פנסיה,
טיסות ,בית ,משפחה ,רכב .אבל גם שם היה לי
והוסיף מחוויותיו האישיות. את כל זה" .ואז חשבתי לעצמי כמה דהויות נראות לי היצירות
המוזיאון הוקם בתוך חלל שפעם היה הלב המרקסיסטיות שבבריכה ,ביחס לסיפור אחד כזה מיד ראשונה".
הפועם של ערד ,והיום נשאר חלול וריק .האנשים עיד אלוני ,אמן ,מעצב התערוכה והמנהל האמנותי:
התרשמו מאוד מהיצירות שעסקו במגבות ערד, "המפגש עם ילדי בית הנוער היה בשבילי חוויה מאוד ייחודית
בין אם הציורים של זויה צ'רקסקי ואולגה קנדינה ,המגבות בזומו ערד .הילדים אירחו אותי לשיחה מקדימה במרכז שלהם
הקטנות של ליאור גריידי ,ומדי המגבות של רותי דה פריס". בערד ,ומאוד התעניינו בזומו ,הם הסכימו להגיע ולעזור לנו
סהר ירושלמי ,משוחררת טרייה מצה"ל ותושבת ערד ,מדריכה בימי ההקמה ולעבוד ביחד.
בכל מפגש עם הקהילה בערד מאוד שמחתי לפגוש את
בזומו: הילדים ולראות את עבודות היצירה המדהימות שיצרו בסדנת
"בערב "זומומיקס "2היה משהו קסום מההתחלה .שילוב של
כל שכבות הגיל בעיר ,כשכל אחד בתחומו יצר קטע בהשראת
המוזיאון .אני לא בטוחה מה תפס אותי שם .בתור מישהי שחיה
את זומו בחודשיים האחרונים ,היה מרגש לרגע לראות את
העיר יוצרת משהו משלה לתוכו .ללא ספק ,בערב הזה זומו
היה בערד וערד הייתה בזומו".
גליון מספר 3.1.2019 1 988 22