Page 8 - Hatzvi 1124 - Rosh Hashana
P. 8
המחסור החמור בהייטק:
"להביא עובדים מחו"ל לישראל? צעד טוב אבל רק פלסטר"
התרחבות ההייטק הישראלי בשנה האחרונה בעקבות גיוסי ההון החמירה את המחסור בעובדים מיומנים ,והחברות
המיואשות מעסיקות יותר עובדים בחו"ל .השרה פרקש התייחסה ליוזמה שלה לעודד עליית מהנדסים לישראל" :פתרון
לטווח קצר-בינוני" .האם הפתרון נמצא דווקא בהשקעה בפריפריה?
כאן בערד ,מיזם ההייטק נמצא בחצי הדרך ומציב את ערד במקום טוב בהייטק הישראלי
בכל הדרכים האפשריות ,וביניהן גם יהיו מהחברה החרדית והערבית ,ואסור זה יביא אוכלוסייה חזקה לישראל - המחסור בעובדים מיומנים בתעשיית
הבאת עובדים מחו"ל .זה מגיע בנוסף להשאיר אותם מאחור .זה אינטרס של שזה תמיד דבר טוב. ההייטק בישראל ,שהפך מטריד עוד
לתוכנית החומש לשילוב האוכלוסייה כולם -גם כי ברור שאם לא יותר בשנה האחרונה בצל גיוסי ההון
הערבית בענף שכבר תוקצבה ,לכוונה נדאג לשלב את מג־ אחת הבעיות המהותית הגדולים של הסטרטאפים שדוחפים
להכניס למערכת החינוך תכנים טכ־ בהייטק בארץ, אותם להתרחב בקצב מהיר ,גורם
נולוגיים שיכוונו את הילדים והנוער וון האוכ־ שמתעוררת לחברות לחפש פתרונות יצירתיים,
מגיל צעיר לתחום ,ולמהלכים נוספים לו־ מחדש ביניהם גם העסקת עובדים מעבר לים.
בח־ אלא שיש מי שמודאג מהפתרון שמצאו
שאנחנו עובדים עליהם". סיות
הנטל ימשיך סות החברות שמשוועות לעובדים.
מיזם ההייטק בערד – להתחלק בצורה ההצעה שרת המדע ,החדשנות והטכנולוגיה,
הכשרת מהנדסים לא שווה ועם הזמן זה של השרה
יהפוך לבעיה מהותית עוד יותר ,וגם להבאת עובדים אורית פרקש-הכהן ,יוזמת מהלך
לתעשייה כי יש פה כשל של מדינת ישראל שמה־ מחו"ל לתחום ,היא השי־ להבאת עולים ועובדים זרים לת־
נדס שלמד מקצוע טכנולוגי באוניברסיטה לוב הנמוך של אוכלוסיות מגוונות עשיית ההייטק ,שיגיעו לארץ
מיזם 'קק"לטק-רד בינת' בערד ומוחלשות בתעשייה שאחראית על
הינו שיתוף פעולה בין קק"ל לא מוצא עבודה בתחום. מחצית מהיצוא 25% ,ממס ההכנסה כדי לעבוד בתחום -וזאת כדי
לקבוצת רד-בינת ,ובתמיכת השרה פרקש-הכהן ציינה כי המהלך המשולם בארץ ושמציעה את המשכו־ להתמודד עם המגמה הבעייתית
עיריית ערד ,לעידוד ההתיישבות של הבאת עובדים לארץ הוא פתרון רות הגבוהות ביותר במשק ,בפער. לטענתה של חברות הייטק
בנגב ,פועל כבר כשנתיים ונ־ לטווח הקצר-בינוני בשלב הראשון, צריכים וחייבים לחשוב על דרכים ששוכרות כוח אדם זר מחוץ
מצא בחצי הדרך בתוכנית שא־ שיגיע בנוסף להשקעה בשילוב של יצירתיות לשלב את המסה של העוב־ לארץ בשיעור הולך וגובר ,וכ־
פתנית להכשיר מהנדסים להייטק עובדים מאוכלוסיות מגוונות ומוחלשות דים מהפריפריה הגיאוגרפית והחב־ תוצאה מכך מעבירות תחומי
בתעשייה .לדבריה" ,כרגע אנחנו מנ־ רתית בישראל בתעשייה החזקה והמ־ פעילות שלמים על מחוץ לגבו־
הישראלי. סים לפתור את הבעיה הבוערת בענף שמעותית הזאת .צריך לזכור שבעוד לות המדינה" .מגמה מדאיגה
יהודה זיסאפל ,נשיא חברת רק בערך 20שנים 50% ,מהילדים בארץ זו פוגעת במשק ,מובילה לאובדן
בינת" :הצמיחה ,ולא רק בישראל, הכנסה למדינה ומייצרת חשש
בתעשיית ההייטק ,מונעת מאז למעבר חברות אל מחוץ לישראל",
ומתמיד על ידי כוח אדם הנדסי
איכותי והמחסור רק הולך ומחריף. טענה השרה.
״בלי המהנדסים האיכותיים הללו אנו פרקש-הכהן פנתה לרשות המיסים
בבעיה .אני מעריך כי העתודה הגדולה ורשות החדשנות בבקשה לגבש תוכנית
של המהנדסים לעתיד ,תגיע מהפרי־ פעולה דחופה לתמרוץ הגעת עובדים
פריה דווקא .מדוע להביא מהנדסים תושבי חוץ לעבוד בתעשיית ההייטק
מהודו כשיש לנו משאב לאומי קיים? הישראלית ,בדגש על עולים ועל מי
מדובר בקבוצת אנשים בעלי פוטנציאל שאינם אזרחי ישראל .בנוסף ,הכניסה
אדיר ,אבל ,מוזנח .המגבלה שלנו אינה השרה לחוק ההסדרים גם תמריצים
ההון האנושי .מזה יש לנו בשפע .צריך להחזרתם לארץ של תושבים ישראלים
לתת לחבר׳ה האלה קודם כל להאמין השוהים בחו"ל שנתיים-שש שנים,
בעצמם ,ולספק להם ליווי ,גיבוי ות־ ושבעת שהותם בחו"ל עבדו בתפקידי
מיכה וכמובן לספק להם מקום עבודה
עם גמר הלימודים .מדובר במשימה מחקר ופיתוח בחברות הייטק.
לאומית ממדרגה ראשונה ואני מאמין בחברות ההייטק אומרים על הרעיון
ומקווה שעוד חברות הייטק ומרכזי של השרה פרקש-הכהן ,ומברכים על
פיתוח רב לאומיים שפעילים בישראל, הבאת עובדים לארץ ,רק לא בטוח עד
כמה זה ריאלי .אם זה כן יתממש ,אז
ירימו את הכפפה ויתגייסו לסייע״. זה יפתח הרבה מאוד צווארי בקבוק
וזה יעזור למעסיקים להתמודד עם
המחסור בעובדים בארץ .מעבר לכך,
גליון מספר 02.09.2021 | 1124 8