Page 10 - Hatzvi 1125 - Yom Kipur

‫מאה שנה להתיישבות‬
‫הראשונה בנגב ‪ -‬בערד‬

‫‪ 100‬שנה לרכישות קרקע בנגב על‪-‬ידי אוסישקין בנגב ולהתיישבות הראשונה של חיילים יהודים‬
‫משוחררי הצבא הבריטי בערד‪ .‬המכשולים הצפויים‪ :‬מים ורישום חוקי של רכישות הקרקע‬

‫עובר דרך בארות הנמצאות בנגב המערבי‬ ‫להתיישבות בדרום הארץ‪ .‬המשוחררים‬ ‫ישראל בלבד‪ ,‬התקבלה לבסוף בקונגרס‬ ‫בחודשים אלו‪ ,‬מלאו ‪ 100‬שנה לפעילותו‬
‫(אזור ניר עם) ומסיים עם פתרון רב שנתי‬ ‫חופרים באר ומבקשים מים בתל‪-‬ערד‪.‬‬ ‫הציוני השביעי ב‪ .1905-‬באותה עת כתב‬ ‫של מנחם אוסישקין בנגב ולהתיישבות‬
‫את "הפרוגרמה שלנו"‪ .‬חוברת שתרמה‬ ‫הראשונה של חיילים יהודים משוחררי‬
‫‪ -‬הולכת מי הצפון לנגב‪.‬‬ ‫במקביל מתרחשות תופעות נוספות‬ ‫להתעוררות לפעולה מעשית ולהתיישבות‬ ‫הצבא הבריטי בערד ‪ -‬התיישבות שכשלה‬
‫סכירת מים נראתה לו כצעד חשוב ביותר‬ ‫המקרבות לכאורה התיישבות בנגב‪:‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ובו הונחו היסודות לזרם "הציונות‬ ‫לאחר ‪ 9‬חודשים בלבד‪ .‬פעילותו של‬
‫והוא הביא את דוגמת הסכר שבנה מושל‬ ‫פועלים עבריים מתקבלים לעבודה‬ ‫הסינתטית"‪ ,‬שעיקרה שילוב בין פעילות‬ ‫אוסישקין וההתיישבות שזורות זו בזו‬
‫סיני ג'רויס בקדש ברנע (‪ 108‬ק"מ דרומית‬ ‫במשתלת הצבא הבריטי בבאר‪-‬שבע;‬ ‫מעשית לפעילות מדינית כדי להגשים את‬ ‫לא רק בגלל התאריך ‪ 100‬שנה שאנו‬
‫לבאר‪-‬שבע) והצליח בעזרת מי השיטפונות‬ ‫קבוצת פועלים מירושלים מבקשים אחוזה‬ ‫מציינים אלא את התייחסות המוסדות‬
‫לגדל כבר בשנת ‪ 1926‬תמרים‪ ,‬אשכוליות‪,‬‬ ‫(אתר התיישבות) בעוג'ה אל חפיר‪ .‬בשנים‬ ‫הציונות בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫המיישבים והלאומיים לחשיבות הנגב‪,‬‬
‫לימון‪ ,‬תפוז‪ ,‬גואיבה‪ ,‬גפנים ובצדם חיטים‬ ‫תרצ"ג‪-‬תרצ"ז נרכשו בחוזים ובקושאנים‬ ‫כארבע שנים לאחר עלייתו לארץ‪ ,‬נבחר‬ ‫לאמצעים הדלים שעמדו לרשותם בכל‬
‫ושעורים בהשקאה וערוגות של ירקות‬ ‫כמאה אלף דונם‪ ,‬ליד באר‪-‬שבע‪ ,‬עסלוג'‪,‬‬ ‫לראש הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬תפקיד‬ ‫הקשור לניסיונות חקלאיים ומקורות מים‬
‫שונים‪ .‬מכאן‪ ,‬אין שום מניעה לחזור על‬ ‫חזאלה ובמרכז הנגב‪ ,‬בסביבות גרין‪.‬‬ ‫ושמירת הזכות להתיישבות בנגב כקלף‬
‫מודדים עברים מדדו‪ ,‬טרקטורים עבריים‬ ‫שמילא עד יום מותו‪.‬‬ ‫בפוליטי בדיונים עם הוועדות הבריטיות‬
‫ניסיונות אלה בנגב‪.‬‬ ‫חרשו‪ ,‬ואנשי מדע עבריים חקרו את‬ ‫במסגרת זו פעל במרץ לגיוס כספים לרכישת‬ ‫(בעיקר עם הוועדה המלכותית‪ ,‬ועדת פיל‪,‬‬
‫המוסדות הלאומיים סירבו לקבל את‬ ‫אפשרויות ההשקאה‪ .‬אולם‪ ,‬הפעילות‬ ‫קרקעות להתיישבות יהודית במפרץ חיפה‬ ‫בשנת ‪ )1937‬וכן יותר מאוחר במהלך שנות‬
‫ההצעות הללו ועד ראשית שנות השלושים‬ ‫הקדם התיישבותית הזו לא צלחה להקמת‬ ‫הארבעים ובדיונים באו"ם לקראת הכ"ט‬
‫פסקה עבודת הרכישה הגדולה שם‪ ,‬אם כי‬ ‫ובעמק חפר‪ ,‬בעמק בית שאן ועוד‪.‬‬
‫פה ושם נעשו עסקות של תקיעת יד בלא‬ ‫ישוב קבע בנגב עד ‪.1939‬‬ ‫יחסו לקרקעות הנגב‬ ‫בנובמבר ‪ ,1948‬כלומר הכרזת המדינה‪.‬‬
‫רישום בטאבו‪ .‬לאחר מסקנות "ועדת פיל"‬ ‫הולכת מי הצפון לנגב‬ ‫בשנת ‪ 1902‬נבחר אוסישקין‪ ,‬באספה‬
‫משנת ‪ ,1937‬שהציעה גבולות מצומצמים‬ ‫עד להחלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל‪,‬‬ ‫הכללית של "חובבי ציון" שהתקיימה‬
‫למדינה היהודית העתידית‪ ,‬שינה‬ ‫לאחר מסקנות "ועדת פיל" משנת ‪,1937‬‬ ‫סבר אוסישקין כי יש לרכוש בראש‬ ‫באודסה‪ ,‬להיות ראש הוועד שיעסוק‬
‫אוסישקין את עמדותיו ותבע מהקק"ל‬ ‫שהציעה גבולות מצומצמים למדינה‬ ‫וראשונה את קרקעות צפון הארץ שנראו‬ ‫ברכישת קרקעות בארץ ישראל ומכירתן‬
‫לרכוש קרקעות מעבר לגבולות אותן הציעה‬ ‫היהודית העתידית‪ ,‬שינה אוסישקין את‬ ‫לאנשים פרטיים (בהמשך "חברת גאולה"‬
‫הוועדה ובעיקר לרכוש גושים גדולים של‬ ‫עמדותיו ותבע מהקק"ל לרכוש קרקעות‬ ‫אז דשנות ובעלות מקורות מים‪.‬‬ ‫שנוסדה למטרה זו בשנת ‪ .)1904‬כלומר‪,‬‬
‫קרקע בנגב‪ .‬תמיכתו הנלהבת של אוסישקין‬ ‫בראשית העלייה השנייה אוסישקין‪ ,‬רופין‬ ‫כבר בשלב זה‪ ,‬ראה אוסישקין את היעד‬
‫להתיישבס במהירות בנגב הצפוני הביאה‬ ‫מעבר לגבולות אותן הציעה הוועדה‬ ‫וחנקין הגו תוכניות של חדירה ישובית‬ ‫המרכזי של "ההסתדרות הציונית" ‪ -‬רכישת‬
‫בסופו של דבר להקמתו של היישוב העברי‬ ‫לנגב; מייסדי פתח תקוה‪ ,‬מייסדי תל‬ ‫קרקעות בארץ ישראל‪ .‬כאשר התפרסמה‬
‫משה סמילנסקי‪ ,‬איש רחובות ורוכש‬ ‫אביב‪" ,‬אגודת ישראל"‪ ,‬יק"א מגרמניה‬ ‫"תוכנית אוגנדה" ביוזמתו של הרצל‪ ,‬עמד‬
‫הראשון ביולי ‪ - 1939‬קיבוץ "נגבה"‪.‬‬ ‫קרקעות בדרום‪ ,‬סבר לעומת אוסישקין‬ ‫שהיו עירונים לכל דבר‪ ,‬חשבו על רכישת‬ ‫אוסישקין בראש מתנגדיה ונאבק כדי‬
‫כי אין להפסיק מאמצי רכישת הקרקע‬ ‫קרקעות באזור רפיח ואל‪-‬עריש אך עד‬ ‫לסכלה‪ .‬קריאתו להתיישבות יהודית בארץ‬
‫המשך בעמ' ‪10‬‬ ‫בנגב אך יש להמשיך במציאת פתרונות‬ ‫שהרכישות נרשמו כחוק הגיעה תקופת‬
‫להולכת מים לנגב‪ .‬לדעתו האפשרויות‬ ‫שלטון העות'מנים לסיומה‪ .‬לאחר הכרזת‬
‫מגוונות‪ :‬החל ממשיכת מים מהרי חברון‪,‬‬ ‫בלפור ובתום מלחמת העולם הראשונה‬
‫מבקשים משוחררי הגדוד העברי אתר‬

‫גליון מספר ‪15.09.2021 | 1125‬‬ ‫‪10‬‬