Page 12 - Hatzvi 1125 - Yom Kipur

‫אנשי השוליים‬ ‫המשךבעמ'‪ 100 10‬שנה לניסיון‬
‫ההתיישבות בערד‬
‫שמעון "סרפיקו" חסון‬
‫בכל השטח לא נצפה אפילו מבנה אחד והבעיה החמורה‬
‫הגיע הזמן למדרכה‪ ...‬כבר לפני כ‪36-‬‬ ‫שנתקלו בה לדעתם הייתה המחסור במים‬
‫שנים‪ ,‬עם מעברי להתגורר בערד‪ ,‬העלי־‬
‫תי את הנושא הבא בפעם הראשונה בת־‬ ‫הולכת מים בצינורות מבארות עמוקות‬ ‫"לוועד" אישור רשמי להתיישבות בערד‪.‬‬ ‫במאי ‪ 1921‬מתחיל מאמץ לרכישת‬
‫קשורת המקומית בערד‪ .‬ברבות השנים‬ ‫אזור ניר עם‪ .‬כפי שנאמר בינתיים בערד‪,‬‬ ‫ב‪ 31-‬בינואר התקיימה פגישה מכרעת‬ ‫"קרקעות הגיפתליק" (קרקעות המדינה)‬
‫כתבתי על כך עוד מספר פעמים – אך‬ ‫המלצותיו של זגורודסקי לא התקבלו‪,‬‬ ‫בעניין ערד שבה הוברר כי ממשלת המנדט‬ ‫באזור תל‪-‬ערד‪ .‬החל מו"מ עם הממשלה‪,‬‬
‫התקציב אזל ולאחר ‪ 4‬חודשים עזבו‬ ‫מבקשת להגביל את בקשת "הוועד" ל‪80-‬‬ ‫נעשו ניסיונות לגיוס כספים בארצות‬
‫לשווא!!!‬ ‫חברי הקבוצה את המקום‪ .‬חברי הקבוצה‬ ‫מתיישבים בלבד והחכיר להם רק ‪ 16‬אלף‬ ‫הברית והוכנו קבוצות התיישבות‪ .‬לאזור‬
‫במה דברים אמורים?‬ ‫הספיקו בתקופה קצרה זו לזרוע מספר זני‬ ‫דונם‪ .‬משא‪-‬ומתן קשוח בו השתתפה גם‬ ‫ערד נשלחה וועדה בראשות י' בן‪-‬צבי‪,‬‬
‫מי שפוסע מתחנת הדלק "סונול" בצו־‬ ‫ינאית הביא לסיכום הבא‪ :‬הקרקע תוחכר‬ ‫והצטרפו אליה רחל ינאית ואסף גרזובסקי‬
‫מת הרחובות חברון – הקנאים מערבה‪,‬‬ ‫חיטה ושעורה ולגדל קצת צמחים‪.‬‬ ‫"לוועד החיילים המשוחררים" ל‪ 99-‬שנה‬ ‫כאגרונומים‪ .‬המשלחת יצאה רכובה‬
‫לכיוון הפארק הצפוני – מסכן את חייו!!!‬ ‫"הוועד" ביקש להתיישב באזורים אחרים‬ ‫ויוחל בקידוחים על חשבון הממשלה וכן‬ ‫מחברון ולאחר כמה שעות הגיעה לתל‪-‬ערד‪.‬‬
‫בשולי הכביש הזה אין פשוט מדרכה‪,‬‬ ‫אך דידס סירב והותר להם לנסות ולקדוח‬ ‫יוחל בעלייה למקום תוך חודשים אחדים‪.‬‬ ‫בתזכירו לנציב העליון תיאר בן צבי את‬
‫אלא דרך עבר מסולעת ‪ ,‬טרשית‪ ,‬מגו־‬ ‫במשך שנה נוספת‪ .‬במאי ‪ 1923‬נכתב תזכיר‬ ‫האזור כמישור של ‪ 40‬קמ"ר (‪ 42‬אלף דונם)‬
‫בבת‪ ,‬קשה מאוד להליכה‪ ,‬זרועה בשרידי‬ ‫למזכיר הממשלה החדש גילברט קלייטון‬ ‫קבוצת "אחווה"‬ ‫שברובו מעובד על‪-‬ידי פלאחים הבאים‬
‫גדר תיל חלודה ועמודי זווית מסוכנים‬ ‫בדבר חידוש העבודות בערד אך הלה סירב‬ ‫שני קידוחים שעשתה‪ ,‬אחד לעומק של ‪31‬‬ ‫מחברון וקצתם בידי שבטי הבדואים‪.‬‬
‫לכך לחלוטין‪ .‬לניסיון ההתיישבות הייתה‬ ‫מטר והשני למטרים ספורים בלבד‪ ,‬נכשלו‬ ‫הקרקע היא במעמד ג'יפתליק (כלומר‬
‫בני עשרות שנים!!!‬ ‫השפעה בשני תחומים האחד‪ ,‬הוברר‬ ‫שייכת לסולטן) משום שהשליט הטורקי‬
‫בפעם האחרונה שהעליתי הנושא‪ ,‬כאמור‬ ‫שהאדמיניסטרציה הבריטית בארץ נזהרה‬ ‫משום שהציוד היה פגום‬ ‫החרימה לאחר ששבטים בדואים ופלחים‬
‫לפני לא מעט זמן‪ ,‬נעניתי ע"י עיריית ערד‪,‬‬ ‫מלתת ליהודים (בהחכרה‪ ,‬מכירה) קרקעות‬ ‫מאזור יטה התקוטטו ביניהם וכ‪ 50-‬איש‬
‫כי המדרכה תיסלל כאשר משטח העפר‬ ‫מתוך חשש של התנגשות ועימותים צפויים‬ ‫בחודש מרס ‪ 1922‬החלה קבוצת "אחווה"‬
‫הענק שמתוחם בין הרחובות חברון‪ -‬הק־‬ ‫בשל כך עם הערבים והבדואים והשנייה‪,‬‬ ‫לקדוח באר ראשונה בתקציב של ‪800‬‬ ‫נהרגו משני הצדדים‪.‬‬
‫נאים ‪ -‬ירושלים והמדבר במערב‪( ,‬רובע‬ ‫שחלום ההתיישבות בנגב המזרחי והצפוני‬ ‫ליש"ט שהזרים דידס‪ .‬הקבוצה שהתה‬ ‫בכל השטח לא נצפה אפילו מבנה אחד‬
‫ג'?)‪ -‬יפותח (בניית העירייה החדשה ובית‬ ‫יידחה עד שתיפתר שאלת המים אם‬ ‫כ‪ 4-‬חודשים באוהלים ליד התל אך שני‬ ‫והבעיה החמורה שנתקלו בה לדעתם‬
‫בקידוחי עומק או אם בדרך של העברת‬ ‫קידוחים שעשתה‪ ,‬אחד לעומק של ‪ 31‬מטר‬ ‫הייתה המחסור במים‪ .‬משום כך קבע בן‪-‬‬
‫המשפט) ‪ -‬תפותח ותבנה גם המדרכה!‬ ‫והשני למטרים ספורים בלבד‪ ,‬נכשלו משום‬ ‫צבי‪ ,‬אין באזור זה אף יישוב קבע‪ .‬מים ניתן‬
‫כאמור‪ ,‬מאז עברו שנים לא מעטות‪ ,‬ערד‬ ‫מים מהצפון‪.‬‬ ‫שהציוד היה פגום (נתרם מקבלן יהודי)‪.‬‬ ‫להשיג בכרמל‪ ,‬הנמצאת כ‪ 3-‬שעות רכיבה‬
‫הקטנה גדלה‪ ,‬צמחה והתפתחה‪ ,‬העי־‬ ‫מתברר כי שני הגורמים החשובים ביותר‬ ‫החבורה נזקקה נואשות לציוד חדיש‬ ‫וכן בבורות אגירה בחירבת קריתין‪ .‬סומנה‬
‫רייה עדיין שוכנת במשכנה ההיסטורי‬ ‫שאמורים היו לאפשר התיישבות בנגב‬ ‫לקידוחי עומק‪ .‬ד"ר זגורודסקי שהוזעק‬ ‫באר קטנה נובעת בודי אל‪-‬מלח‪ ,‬המצוי‬
‫‪ -‬מיתולוגי על הגבעה‪ ,‬בית משפט שלום‬ ‫היו‪ :‬מציאת מקור מים שיאפשר חקלאות‬ ‫למקום קבע שהבריטים טעו כשהשוו בין‬ ‫‪ 10‬ק"מ דרומה מהתל‪ .‬בחודש מרס ‪1922‬‬
‫ערד עדיין לא כונן‪ ,‬והולכי הרגל מסכנים‬ ‫אינטנסיבית ויצירת מסורת חוקית‬ ‫באר‪-‬שבע לערד והמים ליד התל ימצאו‬ ‫החלו ‪ 10‬מתיישבים מקבוצת "אחווה"‬
‫חייהם ובריאותם – אם יפסעו במסלול‬ ‫לרישום קרקע בטאבו של רכישות מדיי‬ ‫רק בעומק גדול בהרבה ‪ -‬בין ‪ 80-60‬מטר‪.‬‬ ‫בהנהגתו של יעקב פרוז'נסקי לקדוח באר‬
‫המכשולים המאובק‪ ,‬יש חשש אמיתי כי‬ ‫הבדואים‪ .‬רק ששני גורמים אלה נפגשו‬ ‫ציוד חדיש ומתאים לא נמצא והעבודה‬ ‫ראשונה בתקציב של ‪ 800‬ליש"ט בן‪-‬צבי‬
‫יפלו וישברו עצם מעצמותיהם‪ ,‬ואם ירדו‬ ‫בשלהי שנות השלושים ובראשית שנות‬ ‫הצליח לגייס ‪ 20,000‬ליש"ט בעת התכנסות‬
‫לכביש הנוח ויפסעו בו עם גבם לתנועה‬ ‫הארבעים ‪ -‬התאפשרה מציאות חדשה‬ ‫הופסקה‪.‬‬ ‫הקונגרס הציוני אך תקוותו לתרומה גדולה‬
‫(כפי שהרוב נוהגים היום בליית‪-‬ברי־‬ ‫שעל אף המגבלות שהטיל משטר המנדט‪,‬‬ ‫כישלון חרוץ ‪ -‬אך גם לקח לעתיד‬
‫רה‪ -)...‬יש חשש אמיתי כי יפגעו חלילה‬ ‫צמחה ועלתה התיישבות חקלאית בנגב‪.‬‬ ‫הוברר שהאדמיניסטרציה הבריטית בארץ‬ ‫מהברון רוטשילד ומיק"א נכזבה‪.‬‬
‫ב‪ ,1961-‬חדורי רוח ציונית וחזון הפרחת‬ ‫נזהרה מלתת ליהודים קרקעות מתוך חשש‬ ‫במחצית ספטמבר פנה נציג "הוועד"‬
‫ע"י רכב דוהר‪.‬‬ ‫השממה‪ ,‬הגיעו למקום קבוצת מהנדסים‬ ‫של התנגשות ועימותים צפויים בשל כך עם‬ ‫פלר אל המחלקה להתיישבות בבקשה‬
‫הגיע זמן המדרכה!!!‬ ‫ואנשי מקצוע‪ ,‬בראשותו של לובה אליאב‪,‬‬ ‫להמליץ על שני מהנדסים לצורך התחלת‬
‫שמונה למנהל חבל ערד הראשון‪ .‬בנובמבר‬ ‫הערבים והבדואים‬ ‫קידוחים בערד וזאת על‪-‬פי הסיכום בין‬
‫תגובת העירייה‪:‬‬ ‫‪ ,1962‬לאחר גיבוש תכנית אב מפורטת‬ ‫רחל ינאית ואיש המנהל הבריטי הבכיר‬
‫"עבודות התכנון והפיתוח באזור המדו־‬ ‫רק בשלהי שנות הארבעים חזרה התנועה‬ ‫דידס‪ .‬מבחינתו יש להקנות לבקשה דחיפות‬
‫בר טרם החלו‪ ,‬ותחילתן אינן מתוכננות‬ ‫לעילא‪ ,‬הוקמה ערד‪.‬‬ ‫הציונית לנגב המערבי והדרומי עת הקימה‬ ‫משום שבימים הקרובים הממשל ייתן‬
‫בשלב זה‪ .‬התושבים המבקשים להגיע‬ ‫תחילה את שלושת המצפים (‪ )1943‬ולאחר‬
‫בנוחות לפארק הצפוני יכולים להיעזר‬ ‫מכן את ‪ 11‬הנקודות (‪ )1946‬שהתבססו על‬
‫במדרכה שנמצאת בצידו הצפוני של רחוב‬
‫חברון‪ .‬באזור זה אין עומסי תנועה וניתן‬
‫לחצות לכיוון הפארק בזהירות המרבית‪.‬‬

‫עיתוןהצבי‬
‫מאחלים‬

‫חג שמח !!‬

‫גליון מספר ‪15.09.2021 | 1125‬‬ ‫‪12‬‬