Page 12 - Hatzvi 1125 - Yom Kipur
P. 12
אנשי השוליים המשךבעמ' 100 10שנה לניסיון
ההתיישבות בערד
שמעון "סרפיקו" חסון
בכל השטח לא נצפה אפילו מבנה אחד והבעיה החמורה
הגיע הזמן למדרכה ...כבר לפני כ36- שנתקלו בה לדעתם הייתה המחסור במים
שנים ,עם מעברי להתגורר בערד ,העלי־
תי את הנושא הבא בפעם הראשונה בת־ הולכת מים בצינורות מבארות עמוקות "לוועד" אישור רשמי להתיישבות בערד. במאי 1921מתחיל מאמץ לרכישת
קשורת המקומית בערד .ברבות השנים אזור ניר עם .כפי שנאמר בינתיים בערד, ב 31-בינואר התקיימה פגישה מכרעת "קרקעות הגיפתליק" (קרקעות המדינה)
כתבתי על כך עוד מספר פעמים – אך המלצותיו של זגורודסקי לא התקבלו, בעניין ערד שבה הוברר כי ממשלת המנדט באזור תל-ערד .החל מו"מ עם הממשלה,
התקציב אזל ולאחר 4חודשים עזבו מבקשת להגביל את בקשת "הוועד" ל80- נעשו ניסיונות לגיוס כספים בארצות
לשווא!!! חברי הקבוצה את המקום .חברי הקבוצה מתיישבים בלבד והחכיר להם רק 16אלף הברית והוכנו קבוצות התיישבות .לאזור
במה דברים אמורים? הספיקו בתקופה קצרה זו לזרוע מספר זני דונם .משא-ומתן קשוח בו השתתפה גם ערד נשלחה וועדה בראשות י' בן-צבי,
מי שפוסע מתחנת הדלק "סונול" בצו־ ינאית הביא לסיכום הבא :הקרקע תוחכר והצטרפו אליה רחל ינאית ואסף גרזובסקי
מת הרחובות חברון – הקנאים מערבה, חיטה ושעורה ולגדל קצת צמחים. "לוועד החיילים המשוחררים" ל 99-שנה כאגרונומים .המשלחת יצאה רכובה
לכיוון הפארק הצפוני – מסכן את חייו!!! "הוועד" ביקש להתיישב באזורים אחרים ויוחל בקידוחים על חשבון הממשלה וכן מחברון ולאחר כמה שעות הגיעה לתל-ערד.
בשולי הכביש הזה אין פשוט מדרכה, אך דידס סירב והותר להם לנסות ולקדוח יוחל בעלייה למקום תוך חודשים אחדים. בתזכירו לנציב העליון תיאר בן צבי את
אלא דרך עבר מסולעת ,טרשית ,מגו־ במשך שנה נוספת .במאי 1923נכתב תזכיר האזור כמישור של 40קמ"ר ( 42אלף דונם)
בבת ,קשה מאוד להליכה ,זרועה בשרידי למזכיר הממשלה החדש גילברט קלייטון קבוצת "אחווה" שברובו מעובד על-ידי פלאחים הבאים
גדר תיל חלודה ועמודי זווית מסוכנים בדבר חידוש העבודות בערד אך הלה סירב שני קידוחים שעשתה ,אחד לעומק של 31 מחברון וקצתם בידי שבטי הבדואים.
לכך לחלוטין .לניסיון ההתיישבות הייתה מטר והשני למטרים ספורים בלבד ,נכשלו הקרקע היא במעמד ג'יפתליק (כלומר
בני עשרות שנים!!! השפעה בשני תחומים האחד ,הוברר שייכת לסולטן) משום שהשליט הטורקי
בפעם האחרונה שהעליתי הנושא ,כאמור שהאדמיניסטרציה הבריטית בארץ נזהרה משום שהציוד היה פגום החרימה לאחר ששבטים בדואים ופלחים
לפני לא מעט זמן ,נעניתי ע"י עיריית ערד, מלתת ליהודים (בהחכרה ,מכירה) קרקעות מאזור יטה התקוטטו ביניהם וכ 50-איש
כי המדרכה תיסלל כאשר משטח העפר מתוך חשש של התנגשות ועימותים צפויים בחודש מרס 1922החלה קבוצת "אחווה"
הענק שמתוחם בין הרחובות חברון -הק־ בשל כך עם הערבים והבדואים והשנייה, לקדוח באר ראשונה בתקציב של 800 נהרגו משני הצדדים.
נאים -ירושלים והמדבר במערב( ,רובע שחלום ההתיישבות בנגב המזרחי והצפוני ליש"ט שהזרים דידס .הקבוצה שהתה בכל השטח לא נצפה אפילו מבנה אחד
ג'?) -יפותח (בניית העירייה החדשה ובית יידחה עד שתיפתר שאלת המים אם כ 4-חודשים באוהלים ליד התל אך שני והבעיה החמורה שנתקלו בה לדעתם
בקידוחי עומק או אם בדרך של העברת קידוחים שעשתה ,אחד לעומק של 31מטר הייתה המחסור במים .משום כך קבע בן-
המשפט) -תפותח ותבנה גם המדרכה! והשני למטרים ספורים בלבד ,נכשלו משום צבי ,אין באזור זה אף יישוב קבע .מים ניתן
כאמור ,מאז עברו שנים לא מעטות ,ערד מים מהצפון. שהציוד היה פגום (נתרם מקבלן יהודי). להשיג בכרמל ,הנמצאת כ 3-שעות רכיבה
הקטנה גדלה ,צמחה והתפתחה ,העי־ מתברר כי שני הגורמים החשובים ביותר החבורה נזקקה נואשות לציוד חדיש וכן בבורות אגירה בחירבת קריתין .סומנה
רייה עדיין שוכנת במשכנה ההיסטורי שאמורים היו לאפשר התיישבות בנגב לקידוחי עומק .ד"ר זגורודסקי שהוזעק באר קטנה נובעת בודי אל-מלח ,המצוי
-מיתולוגי על הגבעה ,בית משפט שלום היו :מציאת מקור מים שיאפשר חקלאות למקום קבע שהבריטים טעו כשהשוו בין 10ק"מ דרומה מהתל .בחודש מרס 1922
ערד עדיין לא כונן ,והולכי הרגל מסכנים אינטנסיבית ויצירת מסורת חוקית באר-שבע לערד והמים ליד התל ימצאו החלו 10מתיישבים מקבוצת "אחווה"
חייהם ובריאותם – אם יפסעו במסלול לרישום קרקע בטאבו של רכישות מדיי רק בעומק גדול בהרבה -בין 80-60מטר. בהנהגתו של יעקב פרוז'נסקי לקדוח באר
המכשולים המאובק ,יש חשש אמיתי כי הבדואים .רק ששני גורמים אלה נפגשו ציוד חדיש ומתאים לא נמצא והעבודה ראשונה בתקציב של 800ליש"ט בן-צבי
יפלו וישברו עצם מעצמותיהם ,ואם ירדו בשלהי שנות השלושים ובראשית שנות הצליח לגייס 20,000ליש"ט בעת התכנסות
לכביש הנוח ויפסעו בו עם גבם לתנועה הארבעים -התאפשרה מציאות חדשה הופסקה. הקונגרס הציוני אך תקוותו לתרומה גדולה
(כפי שהרוב נוהגים היום בליית-ברי־ שעל אף המגבלות שהטיל משטר המנדט, כישלון חרוץ -אך גם לקח לעתיד
רה -)...יש חשש אמיתי כי יפגעו חלילה צמחה ועלתה התיישבות חקלאית בנגב. הוברר שהאדמיניסטרציה הבריטית בארץ מהברון רוטשילד ומיק"א נכזבה.
ב ,1961-חדורי רוח ציונית וחזון הפרחת נזהרה מלתת ליהודים קרקעות מתוך חשש במחצית ספטמבר פנה נציג "הוועד"
ע"י רכב דוהר. השממה ,הגיעו למקום קבוצת מהנדסים של התנגשות ועימותים צפויים בשל כך עם פלר אל המחלקה להתיישבות בבקשה
הגיע זמן המדרכה!!! ואנשי מקצוע ,בראשותו של לובה אליאב, להמליץ על שני מהנדסים לצורך התחלת
שמונה למנהל חבל ערד הראשון .בנובמבר הערבים והבדואים קידוחים בערד וזאת על-פי הסיכום בין
תגובת העירייה: ,1962לאחר גיבוש תכנית אב מפורטת רחל ינאית ואיש המנהל הבריטי הבכיר
"עבודות התכנון והפיתוח באזור המדו־ רק בשלהי שנות הארבעים חזרה התנועה דידס .מבחינתו יש להקנות לבקשה דחיפות
בר טרם החלו ,ותחילתן אינן מתוכננות לעילא ,הוקמה ערד. הציונית לנגב המערבי והדרומי עת הקימה משום שבימים הקרובים הממשל ייתן
בשלב זה .התושבים המבקשים להגיע תחילה את שלושת המצפים ( )1943ולאחר
בנוחות לפארק הצפוני יכולים להיעזר מכן את 11הנקודות ( )1946שהתבססו על
במדרכה שנמצאת בצידו הצפוני של רחוב
חברון .באזור זה אין עומסי תנועה וניתן
לחצות לכיוון הפארק בזהירות המרבית.
עיתוןהצבי
מאחלים
חג שמח !!
גליון מספר 15.09.2021 | 1125 12