Page 182 - dig_all
P. 182
באחד מחגי הפורים עברה תהלוכת ה'עדלאידע' ליד בתי הערבים .מחלון ה'כלוב'
בעל הסורגים הצפופים הציצה ערבייה ,שבסך הכול רצתה לראות את הילדים
היהודים מחופשים והתבוננה בהם .צלמים ,שהבחינו במראה ,זינקו מכל עבר כדי
לצלם את הערבייה האומללה ,שכביכול סגורה בתוך כלוב .עכשיו יוכלו להפיץ
תמונה המראה את ה'אכזריות' הישראלית ואת ה'אומללות' הערבית .את הערבים
והערביות שהלכו בחופשיות ברחוב בזמן התהלוכה ממש ,כמובן שלא טרחו לצלם.
פעמים רבות אני מסתכלת על היישוב היהודי בחברון ומביטה בגדרות הענק
המגנות על ילדינו מפני יידוי האבנים של הערבים ,על לוחות הבטון הגבוהים לאורך
הרחוב ,שמגוננים עלינו מפני הירי הערבי ,על נקודות הבידוק ,שבהן מוודאים
שהערבים לא נושאים עימם נשק קר או חם ,או חלילה מטען העלול לגרום להרג
המוני .ואז אני שואלת את עצמי – מי הוא זה שמתגונן ומיהו 'הזועם' שתוקף?
ומה עם "המרכז המסחרי הנטוש"? הדבר באמת נכון .אזור המסחר היה בעבר
מקום מרכזי בחברון ,וכבר איננו כזה .אך על מה ולמה ננטש? המרכז המסחרי
נסגר בהדרגה ,בעקבות התקפות ירי ,מטעני חבלה ופיגועי דקירה שהיו באזור
בשנת .2000לאט ובהדרגה ,במשך ארבע עשרה שנים ,המרכז המסחרי של חברון
עבר מערבה .הצבא לא זרק את הסוחרים לנפשם ,אלא התחשב בבעיה שנקלעו
אליה והציע להם פיצוי כספי ,לפנים משורת הדין ,אף שנפגעו מבני עמם .כל זה
כדי שיוכלו להעביר את עסקיהם לאזור המסחר החדש של חברון.
מחלוני אני רואה את השווקים של חברון השוקקים חיים ואת מרכזי המסחר
הגדולים שכוללים גם קניון ענק .את זה אנשי שוברים שתיקה לא רוצים להראות
לאף אחד – ודאי שלא לנשיא המדינה.
| 166חברון שוברת שתיקה
