Page 187 - dig_all
P. 187
בנייך נקבצו
חודש שבט מתקרב לקיצו .השמים בהירים ,רוח קרה נושבת ומעבירה צינה בגווי
האנשים ,החזאי מודיע על סופה מתקרבת .בפנייה משכונת ה'חרסינה' ,היא רמת
ממרא ,עומד זוג אנשים מבוגרים מכווצים במעיליהם ,מתגוננים מפני הרוח הקרה.
עצרתי את הרכב לידם.
"לאן את נוסעת?" שאלה האישה במבטא כבד.
"לירושלים".
"יופי!" ענתה האישה ,ובני הזוג נכנסו לרכב.
שניהם היו נראים לי כשייכים לקהילת בני המנשה ,שעלו ארצה מהודו והשתלבו
בקריית ארבע .מעניין מה הסיפור שלהם ,מה הביא אנשים מקצה העולם להתגייר
ולבוא לארץ ישראל? מאחר שלא דיברו איתי ,שתקתי גם אני .הם דיברו ביניהם
בלחשושים בשפה זרה.
"את מבינה ספרדית?" פנתה אליי האישה בפתאומיות.
"לא".
"אני הייתי לפני שנה באולפן .עברית שלי לא כל כך טוב".
"מתי עליתם לארץ?"
"עלינו לפני שמונה שנים מפרו ,אבל רק לפני שנה יכולתי ללכת לאולפן" ,הסבירה
האישה .למדתי מפיה שהיא ובעלה היו מורים בפרו – בעלה לימד ספרות ,והיא
לימדה מתמטיקה וביולוגיה.
"היה לנו הכול .בית ,אוטו ,עבודה ...בפרו הכול יקר אבל אנחנו הסתדרנו".
אם כך ,הם מפרו שבדרום אמריקה ,בכלל לא כמו שחשבתי .מדהים לפגוש עולים
מכל העולם.
חברון שוברת שתיקה | 171
