Page 190 - dig_all
P. 190
הגר
לביתה של הגר הגעתי עם הרבנית ליאור באחד מימי החורף ,כשהגר התלמידה
המתמידה ביותר בשיעור שהתקיים ב'מאחז הגיבורים' לא חשה בטוב .אי לכך,
החלטנו לקיים את השיעור בביתה.
לעיניי נגלו תמונות רבות שצייר בעלה המנוח ,הצייר סאני (שלמה) ויינטראוב .הן
היו תלויות בצפיפות על הקירות ,אך בצורה אסתטית .כשהסתכלתי בדיוקנאות
ילדיה של הגר ,הציורים היו מציאותיים ועמוקים ונתנו תחושה עזה של חיים ,עד
שממש יכולתי לחוש את עיניהם הננעצות בי במבט חודר.
הגר נולדה בבית אלפא בשנת תרפ"ט .כשהייתה בת אחת עשרה עברה עם
משפחתה לקיבוץ רמת יוחנן ,בעקבות מחלוקת שפרצה בבית אלפא בין אנשי
השומר הצעיר ,שהקימו את הקיבוץ ,ובין אנשי תנועת הפועלים מפא"י.
כשדיברתי עם הגר חשתי תמיד שאני מדברת עם היסטוריה מהלכת .הגר הייתה גם
לוחמת בפלמ"ח והשתתפה בקרבות מלחמת השחרור באזור קיבוץ נירים הנצור
בנגב ,שהותקף והופגז בידי כוחות גדולים של הצבא המצרי .הגר נהגה לספר לנו
מדי פעם בפעם על חוויותיה מתקופת הפלמ"ח ,והרבתה לספר כיצד הלכה ברגל
שעות כדי לצאת מהמצור ולעלות צפונה ,כדי להשתתף בקורס מ"כיות ,בהוראה
ישירה של משה נצר ,מפקד פלוגה בפלמ"ח (בן קיבוץ רמת יוחנן שהיה חבר ילדות
של יצחק רבין).
הגר עברה לגור בקריית ארבע והצטרפה לשיעורים רבים שגם אני השתתפתי בהם.
השיעורים המשותפים גרמו לנו להיפגש כמה פעמים בשבוע .למרות פער השנים
הניכר בינינו ,למעלה משלושים שנה ,ועל אף הרקע השונה בין אישה חילונית בת
קיבוץ השומר הצעיר ובין אישה דתית ומתנחלת מחברון – היה בינינו חיבור עמוק
ומדהים ונעשינו חברות טובות.
לסיפור חייה של הגר התוודעתי מתוך ראיון מרתק שערכה איתה יעל שמעון (יעל
| 174חברון שוברת שתיקה
