Page 202 - dig_all
P. 202
אני יודעת שאתם צודקים
ערב חג .הזמן קצר והמלאכה מרובה ,וכל הבית כמרקחה .צריך לסיים את קישוט
הסוכה ולהכניס אליה את השולחן ,את הכיסאות ואת המיטות ,ולגמור את
הבישולים והאפייה לחג .בעלי כבר מאגד את ארבעת המינים ועדיין צריך לנקות
את הבית ,לארגן את הילדים ולרחוץ אותם.
בתוך כל המהומה הזו מתקשר מדריך הטיולים אליהו ושואל בעדינות" :סליחה,
אפשר להביא אלייך קבוצה?"
"מה? היום? עכשיו? כל הבית הפוך!"
"כן ,אני יודע שזה לא נוח .גם לי זה לא מתאים .אבל יש קבוצה שנרשמה היום
לסיור".
"טוב ,נשב בסוכה".
חשבתי על חג הסוכות שבו היו מקריבים בזמן בית המקדש שבעים פרים ,לשלום
כל העמים בעולם .אולי בכל זאת זה הזמן המתאים לארח קבוצה של אנשים
מכל מיני מקומות בעולם לסיור בחברון .אילו רק היו יודעים איזו ברכה ,שלום
ושפע היו בעולם בזכות עבודת בית המקדש בסוכות ,היו רצים ומתחננים לפני
עם ישראל למהר ולבנות את בית המקדש על הר הבית בירושלים ,ולהקריב את
שבעים הפרים.
לקחתי פסק זמן מההכנות לחג וסיפרתי לחברי הקבוצה את הסיפור המשפחתי
שלי בחברון .אחר כך באו השאלות ,ובעקבותיהן מצאתי את עצמי מסבירה על
ההיסטוריה היהודית בחברון.
"היא צודקת" ,קם לפתע ממקומו אדם עם תווי פנים אסייתיים.
"בשמואל השני" (הכוונה לספר שמואל ב') ,הסביר באנגלית עם מבטא כבד,
"מסופר על דוד .שמואל היה מלך ...לא ,הוא לא היה מלך ,הוא היה נביא" ,מיהר
| 186חברון שוברת שתיקה
